277 תפיסה רב מערכתית בטיפול באנשים עם אבחנה כפולה כי אנשים עם מש"ה חווים קשיים רגשיים ונפשיים לא מבוטלים. עבודתנו הקלינית עם אנשים עם מש"ה מעלה, כי על אף שבמובנים רבים עולמם הרגשי של המטופלים מתאפיין באלמנטים זהים לשל הפרטים האחרים בחברה, אנו מתקשים לזהות זאת ונוטים לייחס את קשייהם למוגבלותם גרידא. לעיתים נדמה, כי התסמונת ממנה סובל המטופל, לרבות הסיכון הרפואי בו הוא נמצא, ממסכים את היכולת שלנו לרפלקציה ולהרחבת נקודת המבט אל עולמו הנפשי-רגשי ואל הסיבות האפשריות למצוקה הנפשית ממנה הוא סובל. אנו יכולים לראות, כי לאנשים עם מוגבלות שכלית עולם פנימי עשיר וצבעוני וכי הם חווים את המנעד הרגשי כפי שכולנו חווים אותו במהלך חיינו. אי לכך, ניתן גם להבין, כי הם מתמודדים עם קשיים רגשיים בדומה לאוכלוסייה עם ההתפתחות האינטלקטואלית התקינה ופוגשים במהלך החיים קושי הכרוך, למשל, בהשגת משימות התפתחותיות או בטראומות מעברם, הם מתמודדים עם קונפליקטים מול אחיהם/הוריהם/ חבריהם וכן יכולים להיות עסוקים ביצירת זהות עצמאית ומגובשת עבור עצמם. במילים אחרות ניתן לומר, כי הם מתאהבים, מקנאים, מסתקרנים, נבוכים, מתרגשים, מפחדים, נעלבים או מתאכזבים, כמו כולנו, אך בשל מוגבלותם השכלית יכולתם להביע ולבטא את הרגש היא מוגבלת ועל כן – אנו לעיתים מתקשים להבינם. ממצאי מחקרים: 2.1 גם הזירה המחקרית מאששת דברים אלה, העולים מעבודת השדה, וכן מחזקת את הסברה, כי אנשים המאובחנים עם מש"ה מצויים בסיכון בהשוואה 1:4 גבוה לפתח תחלואה נפשית ומציינת, כי מדובר על יחס של לאוכלוסייה הכללית עם התפתחות קוגניטיבית תקינה. קומורבידיות זו מהווה את המקור השכיח לתחושת מצוקה והתנהגות מאתגרת Torr, 2013; Hemmings 2013 ;2010 ; סטבסקי, 2015 (קדרי ושירי, ;Charlot & Beasley, 2013; Deb et al. 2001; Constantino et al. .)2020; Maulik et al. 2011 IQ ), ההערכה המקצועית היא, כי ככל שה- 2010 לפי סטבסקי ( יורד, עולה שכיחות הופעתה של תחלואה נפשית, עם שינויים מסוימים אצל 50% במורפולוגיה, ועל כן, שכיחות ההפרעות עלולה להגיע עד ל- 2007 ילדים עם מוגבלות שכלית עמוקה. כך, לדוגמא, מחקר שערכו ב- בהפרעות פסיכיאטריות אצל 36% אמרסון והאטון, מצא שכיחות של בלבד באוכלוסיית הילדים הכללית 8% ילדים עם מוגבלות שכלית, אל מול
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5