274 . מבוא 1 תיאור מקרה – תום: 1.1 עם מוגבלות שכלית קלה עד בינונית. בעשר השנים 35 תום הוא גבר בן האחרונות הוא חי בהוסטל, ומטופל במרכז יום חמש פעמים בשבוע. לתום יש בן דוד, שמבקר אותו אחת לחודש. הוא מתקשר באמצעות ביטויים קצרים ומשתמש בלוח תקשורת (תקשורת חלופית). בחצי השנה האחרונה תום הפך להיות עצבני יותר, הוא צועק לעיתים קרובות יותר ואף מסוגל לפגוע באנשי הצוות. נראה, כי התנהגות זו תתרחש יותר בשעות הערב והלילה. הוא מעולם לא היה אגרסיבי בעבר. לא חלו שינויים בתיאבון או בדפוסי השינה שלו. לפני כחצי שנה מנהל ההוסטל עזב, ואת מקומו החליף מנהל חדש. תום לא הצליח להגיע למרכז היום באופן קבוע ובן דודו לא הצליח לבקרו בשל תקנות נגיף הקורונה. צוות ההוסטל פנה ליחידתנו. תיאור מקרה – מיכל: 1.2 עם תסמונת דאון. היא גרה בבית עם אמה. 49 מיכל היא אישה בת היא נהנית ממוזיקה וצפייה בסרטים והיא משתתפת פעילה במקהלה השכונתית. במהלך החודש האחרון אמה של מיכל שמה לב שהיא נסוגה ומצטמצמת. היא הפסיקה ליהנות מהאזנה למוסיקה ומצפייה בסרטים, התיאבון שלה פחת והיא מתקשה להירדם בלילות. היא עדיין משתתפת במקהלה, אך מלבד זאת, היא מבלה את רוב זמנה בחדרה. מיכל מעולם לא התנהגה כך. אמה של מיכל פנתה לרופא המשפחה כדי לראות כיצד הוא יכול לעזור להן. סיפוריהם של תום ומיכל מגלמים בתוכם תמהיל של ילדים ומבוגרים רבים, אשר הגיעו לטיפול ביחידתנו. מטופלים אלה, מאובחנים עם הנמכה קוגניטיבית או מש"ה. בני משפחותיהם, אשר פונים לרוב בשמם לטיפול, מספרים כי הם מתמודדים עם קשיים רגשיים שונים, אשר לעיתים קרובות באים לידי ביטוי גם בסימפטומים התנהגותיים. עד לפני כמה עשרות שנים רווחה האמונה בקרב פסיכיאטרים ופסיכולוגים, כי אנשים עם מוגבלות שכלית "מחוסנים" מפני הפרעות נפשיות. הנחת העבודה הייתה, שהשפעות המוגבלות השכלית הן כה הרסניות, עד כדי כך שישנה סבירות קלושה שאנשים אלו יפתחו הפרעות שפי משיח, עדי דוויק-בונר ואמנדה סיני
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5