267 פגיעה מינית באנשים עם מש"ה סיכום פרק זה מציג את הפְּגִיעּות הרבה של אנשים עם מש"ה למצבי ניצול ופגיעה בכלל ופגיעה מינית בפרט, ואת החשיבות הנודעת לפיתוח דרכי איתור, אבחון, הערכה וטיפול מותאמים. למרות העדויות והנתונים, שאנשים עם מש"ה חווים ריבוי של חוויות חיים שליליות ומצבי פגיעה – ההכרה החברתית והמקצועית דלה לגבי קיום טראומות, מורכבותן וההשפעה על חייהם. הסיבות לכך מגוונות וכוללות את ביטוי הטראומה, לעיתים, באופן שונה מזה של אנשים ללא מוגבלות; ייחוס תסמינים רגשיים, נפשיים והתנהגותיים למוגבלות או לפסיכופתולוגיה אחרת; חוסר מודעות של הסביבה לגבי השפעת חוויות החיים ואירועים טראומטיים בשל קושי לזהות, לשיים ולתאר מצבים רגשיים; חוסר בכלים מותאמים (במיוחד ברמות תפקוד נמוכות יותר ומצבים מורכבים) להערכת הטראומה. יש צורך לאמץ התייחסות רחבה על השלכות הפגיעה, תוך התייחסות גם לחוויות חיים מוקדמות וטראומות בחיי הנפגע. הצטברות השלכות חוויות החיים והטראומות ישפיעו על האופן שבו האדם שנפגע מתמודד עם השלכות הפגיעה המינית ועל מצבו הרגשי, הנפשי, התפקודי והחברתי. יש לכך משמעות בתהליכי איתור ואבחון, ביצירת סביבות חיים בטוחות ומוגנות, המאפשרות החלמה וצמיחה, ובתהליכי ההתערבות הטיפולית. הערכת השפעות חוויות החיים, טראומות והפגיעה המינית, גם היא מחייבת התבוננות זהירה יותר. אף על פי שחוויות הפגיעות השונות משפיעות רגשית, פסיכולוגית וחברתית באופן דומה גם על אנשים עם מש"ה, היכולת להבין אותם, לשתף ולעבד, לעיתים, מוגבל. ייתכן שיופיעו תסמינים שיצביעו על המצוקה שבה הפרט נמצא. מצב זה מחייב התייחסות מעמיקה במצבים, כגון: התנהגות מאתגרת, פגיעה עצמית, התנהגות מינית בעייתית ועוד, ובחינה האם האדם עם מש"ה עבר מצב של פגיעה או טראומה שלא דווחה, לא טופלה, או התעוררה מחדש. לאור האמור, יש חשיבות מרובה בהגברת המודעות החברתית והציבורית לנושא, הגברת המודעות של בני משפחה ופיתוח גישה מערכתית במסגרות, כשירותים מכווני טראומה. עקרונות התערבות מכוונת טראומה מתייחסת לפיתוח מדיניות מוצהרת, הכשרת כלל אנשי הצוות להבנת ההיבטים החוקיים והפסיכולוגיים הנוגעים לפגיעה מינית והתנהגות מינית, איתור סימנים היכולים להצביע על טראומה ועל פגיעה מינית, תגובות ראשוניות מותאמות במצבים אלו ויצירת מוגנות, דיווח והפנייה להתערבות חינוכית וטיפולית.
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5