226 גליה גולן שפרינצק הגדרת השמנה BMI השמנה מאובחנת באמצעות מספר מדדים, כאשר ) הינו המדד השימושי ביותר במחקרים. הוא מחושב Body Mass Index( על פי הנוסחה: משקל בק"ג / גובה במטרים בריבוע. על פי המרכז למניעה )Centers for Disease Control and Prevention, 2016( ובקרת מחלות BMI<18.5 .1 :20 למבוגרים מעל גיל BMI ישנן ארבע קטגוריות של נחשב למשקל נורמלי. 18.5>BMI>24.9 .2 נחשב לתת משקל. נחשב להשמנה. אצל BMI>30 .4 נחשב לעודף משקל. 25>BMI>29.9 .3 85 נמצא בין האחוזון ה- BMI ילדים ובני נוער עודף משקל מוגדר כאשר עבור ילדים ובני נוער בני אותו גיל ומין, והשמנה מוגדרת 95 לאחוזון ה- עבור ילדים ובני נוער בני אותו גיל 95 נמצא מעל האחוזון ה- BMI כאשר ). בפרק הנוכחי ייעשה שימוש בטרמינולוגיה הנ"ל Ng et al., 2014( ומין לצורך הצגת הדברים. אטיולוגיה של השמנה השמנה היא תוצאה של צריכה קלורית העולה על הוצאת האנרגיה. עם זאת, על פי הספרות המחקרית, נראה, כי עשרות גורמים שונים תורמים הן לצריכת הקלוריות המוגברת והן להוצאת האנרגיה המופחתת. ניתן לחלק גורמים אלה לשלוש קבוצות עיקריות: ביולוגיים, סביבתיים והתנהגותיים .)Kadouh & Acosta, 2017( גורמים ביולוגיים גורמים גנטיים אזורים על פני הכרומוזומים שלנו, המעורבים בהשמנה. 300 כיום, ידועים גנים יכולים להשפיע על תחושת רעב ותחושת שובע, קצב חילוף חומרים ומספר תאי שומן, בדרכים שעדיין אינן ידועות לנו. מטרתם של המחקרים הנערכים כיום, היא לזהות את הגנים המעורבים בהשמנה וליצור טיפול מותאם אישית. אך יש לזכור, כי גנטיקה לבדה אינה יכולה להסביר את היקף מגפת ההשמנה ואת העלייה בשכיחותה בחמישים השנים האחרונות .)Kadouh & Acosta, 2017(
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5