211 הפרעות שינה במוגבלות שכלית התפתחותית - הקשר האחרון קשור בהפרעות שינה המעצימות את התסמונת הראשונית – כדוגמה, הפגיעה הקוגניטיבית המתקבלת כתוצאה משינה לא רציפה או חסך שינה, ומהווה נדבך נוסף למוגבלות הראשונית. ההפרעות באוכלוסייה זו אינן שונות מההפרעות באוכלוסייה הכללית. אולם, ייתכנו הבדלים בשכיחות ההפרעות והביטוי הקליני יכול להיות שונה. למשל, התסמינים יכולים להיות שונים, גיל הופעת התסמינים או דרגת החומרה שלהם. ישנן הפרעות החולפות עם הגדילה וההתבגרות, אך במטופלים עם מש"ה הסיכוי כי ההפרעות יחלפו, עם או בלי טיפול, יכול להיות שונה. לבסוף, ייתכנו הבדלים מבחינת התחלואה הנלווית, כדוגמת תחלואה לבבית, ריאתית וכדו', השכיחה בחלק מאוכלוסייה זו ותורמת ). מחקרים מראים, כי בנבדקים Wiggs, 2001( לקבלת ההחלטות הטיפוליות עם מש"ה קיימת שכיחות גבוהה של הפרעות שינה. בפרק זה נסקור את הפרעות השינה במספר תסמונות, בהן ידוע על שכיחות גבוהה במיוחד של ההפרעות השונות ונסיים את הפרק בנתונים על אוכלוסיות מש"ה כלליות יותר. )21 שינה בתסמונת דאון (טריזומיה מחקרים שבחנו את שנתם של ילדים עם תסמונת דאון הראו תלונות המתאימות לאינסומניה. לילדים איכות שינה ירודה, קשיי הירדמות, תנגודת למיטה (סירוב ללכת למיטה או להישאר במיטה) והתעוררויות ליליות, כמו גם ישנוניות יתר במהלך היום. תלונות אלה אמנם שכיחות בילדים באופן כללי, אולם תועדו בילדים עם תסמונת דאון גם בגילאים מאוחרים יחסית ובשכיחות גבוהה יותר. ברזלין וחבריו הראו שכיחות שנים בממוצע, 12 גבוהה של תלונות אלה בילדים בגילאי בית הספר, 86% ). ל- Breslin et al., 2011( בעזרת שאלון הרגלי שינה בילדים מהילדים שהשתתפו במחקר הייתה תוצאה בשאלון הרגלי השינה נזקקו להורה בחדר 20% שהתאימה להפרעת שינה. מקרב הנבדקים 1/3- בקביעות בכדי להירדם, כשליש נרדמו בקביעות במיטת הורה או אח, ל הדקות הנחשבות 20 חביון השינה (הזמן עד ההירדמות) היה ארוך מ- דיווחו 60% דיווחו על אי שקט בשינה וכ- 80% כמשך הירדמות תקין, על הירדמות מול הטלוויזיה או באוטו באופן קבוע. מאריס ואחרים ביצעו מחקר דומה, אך הוסיפו לניתוח התוצאות מימצאים ממעבדות השינה ). בדרך זו, יכלו להפריד בין תלונות שינה התנהגותיות Maris et al., 2016( וכאלו הקשורות בהפרעות נשימה בשינה. בילדים עם תסמונת דאון, בגיל
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5