11 )2022-1924 פרופ' מיכאל סלע ( . למרות שלא זכה להגיע ליום הזה (הוא נפטר חצי שנה 99 בחודש מרץ השנה אמור היה מיכאל לחגוג את יום הולדתו ה- קודם לכן) הוא כן זכה לחיים עשירים ומלאים של עשיה מתגמלת שהשאירה את חותמה המרשים. חיים של מעורבות ולקיחת עמדה, חיים של סקרנות החורגת מעבר לעיסוקו המקצועי, חיים של נדיבות ונתינה אינסופית, וחיים שבהם זכה לקחת חלק ולהיות שותף משמעותי הן בעשיה המדעית, הן בעשיה התרבותית והן בעשיה האמנותית במדינת ישראל. הקשר של מיכאל עם תחרות רובינשטיין החל כמעט למן יומה הראשון כשפגש את ארתור רובינשטיין בביקורו בארץ. פגישה זו הובילה לחברות הדוקה ומרגשת כשבכל פגישה אחרי כמה משפטים באנגלית, גלשו השניים לדבר בשפה הפולנית אשר החזירה אותם באחת לבית אבא – אמא. בשלב הזה נכנסתי אני לחייו של מיכאל "כאשתו של נשיא מכון ויצמן" וזוכרת אני את ההזדמנויות בהם אירחנו בביתנו את ארתור רובינשטיין ומשפחתו, וגם את ביקורנו בפריז כאורחים שלו ושל נלה שהתמחתה בבישול פולני משובח. לימים, עזב ארתור את פריז ועבר להתגורר בשוייץ עם בת זוגו אנאבל כשהחברות בינינו הולכת ומתהדקת. מיותר לציין שארתור היה הפסנתרן הנערץ על מיכאל, כשביצועיו ליצירות שופן היו מהחוויות המרגשות והמרטיטות שאף פעם לא היה לו די בהן. משך כל השנים הללו ליווה מיכאל את התחרות: החל מתקופתו של יאשה ביסטריצקי דרך שנות כהונתה של עדית צבי ועד לימינו אלה תחת ניהולו של אריאל כהן, הן כחבר הנהלה, הן כמאזין נלהב שלא החמיץ אף קונצרט או רסיטל והן כפילנתרופ הדואג להמשך קיומה וביסוסה של התחרות כאחת מתחרויות הפסנתר החשובות בעולם. זכות גדולה היא לי להקדיש את קונצרט הגמר של תחרות רובינשטיין לזכרו של מיכאל שהיה קשור אליה בכל נימי נפשו לאורך כל שנות קיומה. כתבה: שרה סלע לזכרו של פרופ' מיכאל סלע photo by Itai Belson Weizmann Institute
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5