ק ו נ צ ' ר ט ו ב ־ ל ה מ י נ ו ר ל פ ס נ ת ר 5 4 ' ו ל ת ז מ ו ר ת , א ו פ )1 8 5 6 - 1 8 1 0 ( ר ו ב ר ט ש ו מ א ן , חשב שומאן וריאציות אַבֶּג שלו, 1 ' כבר בתקופת אופ על "יצירה לפסנתר ולתזמורת". הרמז הראשון לתארוך היצירה נמצא בהערה של קלרה ביומנה ), כי לרוברט "כבר יש רעיונות 1840 (לקראת סוף חדשים לפנטזיה לפסנתר עם תזמורת, שאותם ובמהלך כל 1840 הוא רוצה לרשום." החל מנובמבר מופיעות הערות ביומן הנישואין שלהם: 1841 שנת "לרוברט יש רצון עז לכתוב קונצ'רטו לפסנתר". רוברט כתב: "עבדתי על הפנטזיה"; "השלמתי את הפנטזיה"; "התחלתי בתזמור"; "ארגנתי את הפנטזיה ב־לה מינור" והערות נוספות. במשך שנים מספר לא נמצא מו"ל לכתב היד של הפנטזיה לפסנתר ולתזמורת בפרק אחד. שומאן התדפק על דלתותיהם של מו"לים לרוב ורק חברת ויסלינג, הופמייסטר, פטרס וברייטקופף הסכימה להוציא את היצירה לאור, תוך הפעלת לחץ על שומאן להלחין לה פרק שני ושלישי. אלה נכתבו .1845 הרבה יותר מאוחר, בקיץ שלושת שלבי העבודה על הפנטזיה ניכרים בכתב היד באמצעות עפרונות ועטים בצבעי דיו שונים והם כוללים שינויים, מחיקות ותוספות, אשר בוצעו לאחר ששני הפרקים הנוספים הושלמו. מביניהם, , הולחן רונדוהפרק השלישי, אשר שמו במקור היה ראשון. הנושאים של שני הפרקים הללו מבוססים על הנושא הראשי של הפרק הראשון ובכך נוצרת מסגרת־על מוזיקלית ליצירה כולה. לפסנתר אלגרו אפטואוזו הביצוע הפרטי הראשון של (שמה הישן של היצירה), 48 ' עם ליווי תזמורתי, אופ היה בחזרה של תזמורת הגוונדהאוס, עם קלרה , לפני השלמת הפרקים 1841 באוגוסט 13- כסולנית, ב הנוספים. ביומן הנישואין כתבה קלרה בהתלהבות: "הפסנתר והתזמורת משתלבים בשלמות... אני 1845 מקווה לנגן זאת בפומבי יום אחד"; וביוני נרשם: "רוברט הלחין פרק אחרון יפה... אני שמחה מאוד משום שמעולם לא חיבר עבורי יצירת בְּרָבוּרָה גדולה." הביצוע הראשון של הקונצ'רטו בשלמותו בדרזדן, עם פרדיננד 1845 בדצמבר 4־ התקיים ב הילר כמנצח וקלרה ליד הפסנתר, וזכה לביקורות אוהדות, בפרט "ההומור הבולט של הפינלה". ניצח פליקס מנדלסון על 1846 בראש השנה של היצירה באולם הגוונדהאוס בלייפציג, שוב עם קלרה כסולנית, והפעם היא התקבלה בקרירות. הקהל, שבאותה עת התרשם והתלהב בעיקר מפסנתרנות טכנית וראוותנית לשמה ומהערצת סולנים ריקנית, לא ידע לקבל בפתיחות את הליריות השופעת והתחכום של הקונצ'רטו מפרי עטו של שומאן. פרנץ ליסט ציין בעוקצנות כי זהו "קונצ'רטו ללא פסנתר". למרות זאת זכה הקונצ'רטו בשנים שלאחר מכן לביצועים נוספים ברחבי אירופה ולהצלחה לא מעטה. גם בערוב ימיו, משהכריעה אותו מחלת הנפש, קישר הקונצ'רטו בין שומאן וקלרה בעבותות אהבה: בבית החולים לחולי נפש , הוא זכר את היצירה 1854־ שבו היה מאושפז ב "שאותה ניגנת כה נפלא". היצירה היתה עמוד התווך ברפרטואר של קלרה והיא הרבתה לנגנה, גם שנים רבות לאחר מות בעלה. קונצ'רטו זה מציג מלאכת מחשבת של מיזוג מושלם דקות 31־ כ אלגרו אפטואוזו אינטרמצו: אנדנטינו גרציוזו אלגרו ויווצ'ה
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5