49 מלחינים יהודים ועד להתרסה הג'אזית ליאו סמיט; מהאלגנטיות הניאו-קלאסית של מריו קסטלנואובו-טדסקו באיטליהלדרמה הקולנועית של .ארווין שולהוףוהקצבית של פאבל האס, ויקטור אולמן :גטו טרזיןבמרכז הרשימה עומדים שלושת המלחינים שטיפחו קהילה אמנותית יוצאת דופן בתוך של אולמן, שנכתבה רגע לפני הירצחו באושוויץ, שוזרת יחד מנגינה עברית, שיר 7 . הסונטה לפסנתר מס' וגדעון קליין אמירה חד-משמעית ועמוקה, הטוענת כי לא ניתן לפלג את התרבות - B-A-C-H פטריוטי צ'כי עתיק, כוראל לותרני ומוטיב על בסיס הגזע. הסונטה של קליין אינה כלולה ברשימה, מכיוון שהייתה בעבר יצירת חובה בתחרות רובינשטיין. קליין הפך למארגן מרכזי של חיי התרבות התוססים, אך החשאיים, במחנה. הוא הופיע ברסיטלים רבים (לפעמים תחת שם העט קארל וראנק) והמשיך להלחין, כשהוא מותיר אחריו מספר עבודות קטן אך בשל להפליא. הוא מילא תפקיד חשוב ביצירת קהילה שעודדה את פאבל ולאחר מכן למחנה העבודה בכפייה פירסטנגרובה, שם מת 1944 האס לחזור להלחין בגטו. קליין גורש לאושוויץ באוקטובר . כתבי היד שלו התגלו מחדש לאחר המלחמה. 25 , בגיל 1945 בינואר בהאזנה ליצירות אלו אנו לא רק עוסקים בהיסטוריה, אלא גם חווים את האמנות והאומץ של דור שהמוזיקה שלו, אף על פי שהושתקה באלימות, שומרת על כוחה לעורר השראה ולעודד את מאזיניה להחזיק מעמד. )1918 ): שישה פרלודים לפסנתר ( 1952–1895 הנרייט בוסמנס ( I. Moderato assai II. Lento assai III. Agitato IV. Allegretto V. Cantando e dolente VI. Presto ma non troppo בוסמנס, אחת הדמויות המוערכות ביותר בחיי המוזיקה ההולנדים, הייתה פסנתרנית וירטואוזית ובת לאם יהודייה. היא נודעה בסגנונה הרומנטי המאוחר והאלגנטי. במהלך הכיבוש הנאצי של הולנד נאסר עליה להופיע בפומבי. היא שרדה על ידי נגינה ב"ערבים שחורים" בלתי חוקיים (קונצרטים ביתיים מחתרתיים), שבאמצעותם כלכלה את עצמה ואת אמה. אחד משיריה, ("הנה מגיעים הקנדים"), הפך להמנון של שחרור עם סיום המלחמה והגעת חיילי בעלות Daar komen de Canadezen הברית להולנד. בלבד, לוכדים שלב מעבר בסגנונה של בוסמנס. יצירות מוקדמות אלו מאופיינות 23 "שישה פרלודים", שנכתבו כשהייתה בת במלודיה לירית ואווירת עומק, ומהדהדות את האימפרסיוניזם הצרפתי (דביסי) ואת הרומנטיקה המאוחרת. הן פחות פורצות גבולות מעבודותיה המאוחרות, ומאופיינות במקום זאת במרקמים נוזליים ומימיים ובעצימות רגשית קודרת. הפרליודים הוקדשו לטכניקת הפסנתר שלה עצמה והם מציגים את הכישרון שלה לצבע וליריות. הם מייצגים את "תור הזהב" של המוזיקה ההולנדית לפני רדת החשיכה של שנות הארבעים של המאה העשרים.
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5