אירוע פתיחה 27 , נזכרת: 1982 , שחייתה עם ארתור רובינשטיין בפריז ובז'נבה עד מותו ב-ליידי אנאבל ווידנפלד הייתה מדהימה: היא החלה במסע הופעות גדול באמריקה, שבמהלכו צולם "רסיטל למען ישראל" באמבסדור 1975 "שנת בינואר. המארגן, הרברט ארמסטרונג, היה משוגע עליו. רובינשטיין לא ידע שזה מצולם. הם 15 קולג', פסדינה, קליפורניה, בשמו אורות בהירים מאוד על הקלידים כדי לעזור לו לראות. הוא לא הרגיש בנוח במהלך הרסיטל הזה. הוא לא היה מרוצה. נוקטורנים, שני ), ושופן (פרלודו la Plus que Lente וואלס ), דביסי (שיר ללא מיליםהוא ניגן בטהובן, שומאן, מנדלסון ( ). כבר אז הוא סבל מבעיות ראייה שהיו מאתגרות במיוחד 3 , וסקרצו מס' 4 אטיודים, וואלס, הפולונז ה"הירואי", בלדה מס' באותם ימים מוקדמים, וזו לא הייתה הופעתו הטובה ביותר, אך רבים אומרים שלדעתם זה היה נפלא. לאחר מכן הגיע מסע הופעות בספרד, שבמהלכו הוא התאמן קשה על הקונצ'רטי של בטהובן, במיוחד שני הראשונים, אותם ניגן פחות בפומבי, שהוקלטו מיד לאחר מכן בלונדון עם דניאל בארנבוים והפילהרמונית של לונדון. הוא עשה שתי הקלטות וידאו עם אנדרה פרווין והתזמורת הסימפונית של לונדון: הקונצ'רטו השני של סן-סנס והקונצ'רטו השני של שופן בפיירפילד הול בקרוידון. הוא הגיע לירושלים וניגן את קונצ'רטו ה"קיסר" של בטהובן עם התזמורת הסימפונית ירושלים בניצוחו של אלכסנדר שניידר. יץ', וביצע את הקונצ'רטו ', הוא הופיע בעיר הולדתו לודז' עם הפילהרמונית של לודז' בניצוחו של הנריק צ 1975 במאי 30 בהשני של שופן ואת קונצ'רטו "הקיסר" של בטהובן, וכן את הפולונז בלה במול מז'ור של שופן כהדרן. הוא גם הקליט בישראל את הקונצ'רטו הראשון של ברהמס עם זובין מהטה והפילהרמונית הישראלית. במהלך קונצרטים שנתן בארה"ב בסתיו, הוא לפתע לא הצליח לקרוא את הביקורת שלו. האבחנה היתה ניוון מקולרי. , החלה עם מסע הופעותיו האחרון לאמריקה. לאחר מכן היו קונצרטים בספרד. 89 , בגיל 1976 השנה האחרונה בה הופיע, במאי. לאחר מכן הייתה הופעה של הקונצ'רטו לפסנתר של שומאן 31 הרסיטל האחרון שלו היה בוויגמור הול בלונדון בבפסטיבל הול, לונדון, בניצוחו של צ'ארלס גרובס, וזמן קצר לאחר מכן הוא ניגן את הקונצרט האחרון שלו: הקונצ'רטו של שומאן בשטרסבורג, עם הפילהרמונית בניצוחו של אלן לומברד. הוא דיווח לי לאחר מכן שהוא החמיץ כמה צלילים בסוף הפרק השני במעבר לפרק האחרון." )1810-1849 פרדריק שופן ( (מן העזבון) 73 רונדו בדו מג'ור לשני פסנתרים, אופ. את רוב יצירותיו כתב שופן לפסנתר, וקטעים רבים כמו הוואלסים, הנוקטורנים, הפרלודים, המזורקות והפולונזים נועדו לביצוע בקונצרטי בית אינטימיים. יצירות אלה הפכו עם הזמן לפופולריות והן מבוצעות באולמות קונצרטים ברחבי העולם. , בעת לימודיו בקונסרבטוריון של ורשה. היצירה מאפשרת נקודת מבט 1828 את הרונדו בדו מג'ור חיבר שופן בשנת מרתקת אל סגנון יצירותיו של המלחין בן השמונה עשרה. למרות שליצירה ניתן מספר אופוס גבוה (לאחר מותו של שופן - ), היצירה נכתבה למעשה עוד לפני שני הקונצ'רטי לפסנתר שלו וטרם עזיבתו הסופית לפריז. שופן, שתכנן posthumous לכתוב בתחילה את היצירה לפסנתר סולו, דמיין אותה מחדש כיצירה לשני פסנתרים, אולי מתוך רצון להגביר את העושר המרקמי של רעיונותיו. ככל הנראה, היסס שופן לגבי ערכה של היצירה כיוון שמעולם לא ביקש להוציאה לאור במהלך חייו.
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5