מנהל מוזיקלי דן אטינגר מנצח: דן אטינגר 24/25
Mozart Dan Ettinger conductor Wolfgang Amadeus Mozart (1756-1791) Symphony no. 40 in G minor K. 550 (26') Ⅰ Molto allegro Ⅱ Andante Ⅲ Menuetto: Allegretto – Trio Ⅳ Finale: Allegro assai Intermission Wolfgang Amadeus Mozart Symphony no. 41 ("Jupiter") in C Major, K. 551 (34') Ⅰ Allegro vivace Ⅱ Andante cantabile Ⅲ Menuetto: Allegretto – Trio Ⅳ Molto allegro
מוצרט מנצחדן אטינגר )1791-1756 וולפגנג אמדאוס מוצרט ( )'26( 550 בסול מינור ק' 40 סימפוניה מס' מולטו אלגרו Ⅰ אנדנטה Ⅱ מנואטו: אלגרטו - טריו Ⅲ פינאלה: אלגרו אסאי Ⅳ הפסקה וולפגנג אמדאוס מוצרט )'34( 551 ("יופיטר") בדו מז'ור, ק' 41 סימפוניה מס' אלגרו ויוואצ'ה Ⅰ אנדנטה קנטבילה Ⅱ מינואט: אלגרטו - טריו Ⅲ מולטו אלגרו Ⅳ
המשכן לאמנויות הבמה – | תל אביב בית האופרה ע"ש שלמה להט 20:00 בשעה 24.07.25 | יום חמישי Tel-Aviv | Performing Arts Center – The Shlomo Lahat Opera House Thursday | 24.07.25 | at 20:00
ראשון לציון היכל התרבות מאיר ניצן 12:30 בשעה | 25.07.25 | יום שישי Rishon LeZion Meir Nitzan Performing Arts Center Friday | 25.07.25 | at 12:30
חברי האסיפה הכללית רז קינסטליך, ראש העירייה, יו"ר הוועד המנהל // עו"ד ליאל אבן זהר, מ"מ יו"ר הוועד המנהל // עידן מזרחי // ד"ר עדי כהן // אייל מושיוב // שלומי רון // גלית קונרד // רועי עזרא // דינה לוין // שרה סטולרו תל שחר // מישל חלימי // עו"ד יעקב גינדי // דורית ציונית סיון // ברכה צויליך // דלית אבישר-דורון // רות מקבי // עוז בן שלוש // דורון מילברג // רויטל שרעבי // שרה לוין // דניאלה פייגרסון // לימור גור ועד מנהל רז קינסטליך, ראש העירייה, יו"ר הוועד המנהל // עו"ד ליאל אבן זהר, מ"מ יו"ר הוועד המנהל // עידן מזרחי // ד"ר עדי כהן // אייל מושיוב // שלומי רון // גלית קונרד // רועי עזרא // דינה לוין // שרה סטולרו תל שחר // מישל חלימי ועדת ביקורת דלית אבישר-דורון // רות מקבי // עוז בן שלוש // רו"ח אריה חנן, מבקר פנים // רו"ח עקיבא זינגר // עו"ד גדעון פישר, יועמ"ש התזמורת נתמכת ע”י משרד התרבות והספורט ועיריית ראשון לציון
03-9484840 WWW.ISORL.CO.IL הקרן למוזיקה ראשון לציון כדי לסייע לנגנים, ובמיוחד לתושבי ראשון לציון ולעולים 1991 הקרן הוקמה בשנת החדשים שבהם, בחקר מוזיקה יהודית וישראלית, בקניית כלי נגינה, אביזרי במה ואמצעי המחשה, בהפקת תקליטים ושיווקם, בייזומן ובהפקתן של תכניות טלוויזיה או קלטות וידאו המקדמות ומפיצות ברבים את הפעילות המוזיקלית בראשון לציון. עוד מסייעת הקרן בהבאתם של נגנים, סולנים ומנצחים לארץ לשם קידומה של המוזיקה בראשון לציון, בארגונם ובניהולם של מסעי הופעות מוזיקליים בארץ ומחוצה לה, בהפקת קונצרטים מיוחדים ומופעי מוזיקה ותרבות. חברי הקרן רז קינסטליך – נשיא הקרן // יעקב גינדי – יו"ר הקרן // אריה אנגלר – רואה חשבון // שרה לוין – יו"ר ועדת הכספים // אליעזר אלקון // יחיאלה טורק* // אביבה עטרי *ועדת ביקורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון עופר סלעמנהל כללי – דן אטינגרמנהל מוזיקלי – רתם ניר – עוזר מנהל מוזיקלי // זיו קוז'וקרו – מלחין הבית // תמר אומנסקי – עוזרת מנכ"ל // בלה פיינהולץ – מפיקה ומתאמת אמנים // דותן טל – מנהל פעילות הנגנים // אניטה עפרוני – מ. מכירות ומנויים // מירי צדקה – מנהלת פרסום // גלעד ישראלי – ספרן ועורך תכניות // הדר קדוש – מפקח נגנים // רו"ח מנחם יצחק – חשב // לריסה דיינקו – הנהלת חשבונות // מלכה נוסנבלט – מזכירה // ליאל יעקבי, סימה פיטי – שירות לקוחות // טימופיי פונומריוב – מנהל במה // דימיטרי טולמצ'יוב – עובד במה // נעמי חסון – מנהלת "צליל ראשון" // גל אלתרוביץ' – מנהל "צליל תיכון" סטודיו ברוך נאה – עיצוב // מירי צדקה – עריכה // בני הנדל – כתיבה // התוכנייה
כינור ראשון אקרט לורנצן – נגן ראשי גנריך גופין – נגן ראשי עמית ויקטוריה לואיס – משנה לנגן ראשי יאנה מרינג ** נטליה קפרוב אלכסנדרה שויפר אירנה ברנשטיין יאנג לין איגור פרוג נחמה ניפלוך מריה המלה רדצ'ילה אירינה קולין גופין טירן ניקוגוסיאן ( ) עדי איבגי ( ) טליה הרצליך ( ) פטר בורוזובסקי ( ) כינור שני דותן טל* דינה הוכמן ** אולגה קורנב *** דימיטרי גורמן אנדריי טישין אירנה מאייביץ לנה מטיושנקו נועם יפה גלעד עירוני ( ) שירה צמח ( ) ויולה לאוניד שפיר * סימון למברסקי ** עמית לנדאו *** גרדה מורסקוי דורון אלפרין קתרין שפיגל שרה טיזדייל ( ) אלכסנדרה קוזנצובה ( ) בר פרץ ( ) צ'לו מיכל בק * אנדראה מרקוש ** אייל היימן *** רז כהן עידו גל מריצ'ל מצרי מאי אנדי דורון טויסטר ()
קונטרבס הדר קדוש * גיא תובל ** מיכאל ברגר כפיר דקל חליל מרגלית גפני * עדי מנצל ** מיכאל ליטבין פיקולו / חליל אלט עדי מנצל מיכאל ליטבין אבוב גבריאלה בוקובסקי * אמיר בקמן ** מייקל ג'וזף דרסלר קרן אנגלית מייקל ג'וזף דרסלר קלרינט קרן דביר שטקלר * סמיון אוסיטיאנסקי ( ) תומר אגלמז ( ) קלרינט בס קרן דביר שטקלר * בסון עידו דיגה * ורד ייבין קרן שרון פולק * גל גוטמן ** נועם בנט בן דיוויס חצוצרה ניר צמח * מיכאל בונין מיכאל גולובין ( ) טרומבון לירון רינות * קונסטנטין מדבדב ** נועם גרינפלד טרומבון בס נועם גרינפלד טובה אביטל הנדלר * טימפני תום בצלאל * אמיר לביא דימיטרי שצ'לקין כלי הקשה אמיר לביא* דימיטרי שצ'לקין יובל יקיר נבל דנה חולדאי * בחופשה // ( ) נגן אורח 0 נגן ראשון* // נגן ראשון עמית ** // מחליף לנגן ראשון *** //
מנהל מוזיקלי ומנצח: דן אטינגר עופר סלע ל:כ״מנ התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון ביוזמת ראש העיר, מאיר ניצן 1988 הוקמה בשנת ז"ל. ניצן הפקיד את ההקמה והניהול בידי שמעון כהן, פסנתרן, מנצח ומלחין, יליד העיר ותושבהּ. ומשמשת גם 1989 התזמורת פועלת משנת כתזמורת האופרה הישראלית. איכות נגינתה ורמת תכניותיה הקנו לסימפונית הישראלית מוניטין רב, שהוליד סיורי קונצרטים והפקות אופראיות בדרום-אמריקה, בסין ובאירופה - בין היתר, במסגרת הפרויקט של עיריית ראשון לציון "ערים תאומות ישראל-גרמניה-פולין - מחוברים בתרבות".
התזמורת ניגנה תחת שרביטיהם של מנצחים נודעים: דן אטינגר, דניאל אורן, אשר פיש, מיכאל ב ּוֹדֶֶר, מיכאיל יוּרוֹב ְְס ְְק ִִי, בנג'מין ווֹלפיש, קרל-היינץ ְשְט ֶֶפ ֶֶנְְס, דוד גרֵֵיילסא ַַמר, פאולו אוֹלְְמ ִִי, כריסטיאן ֶיֶרוִִי, כריסטיאן ַצַכ ַַּרִִיא ַַס, דניאל ב ּוֹיְְקוֹ, אוון אלקסיס כרַַייסט, ולדימיר ְסְפ ִִּיב ַַקוֹב, אנריקה ארתורו ִדִימ ֶֶק, ג'ון ַאַקס ֶֶלרוֹד, ג ַַ'נלו ּק ָָה מרציאנו ועוד. גם ברשימת סולניה וירטואוזים נודעים: שלמה מינץ, דויד גארֶֶט, דניל ְטְריפוֹנוֹב, אלכסנדר קוּרס ַַנט ְְיָָה, סרגיי ַנַק ַַריא ָָקוֹב, מישה ַמַייסקי, שרון קם, אלכסיי ווֹלוֹדין, דֵֵניס קוֹז'וּחין ושירלי ב ּרִִיל. בעקבות שמעון כהן, כיהנו בתפקיד המנהל המוזיקלי המאסטרי נעם שריף, אשר פיש, מנדי רודן וג'יימס ג'אד. כיום, לצד המנהל המוזיקלי של התזמורת, מאסטרו דן אטינגר, פועל עוזרו, המנצח ונגן הבסון הצעיר רתם ניר. לצד ילידי ישראל מוכשרים נמנים עם חברי התזמורת מוזיקאים עתירי-נסיון ומעש שעלו ארצה בשלהי המאה הקודמת. מכלל התרבויות שהכשירו את נגני התזמורת, היא גיבשה צליל ייחודי הזוכה להערכת המאזינים והביקורת. הצטיינותה בביצוע מוזיקה ישראלית מקורית וקידומה זיכתה את התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון בפרס אקו"ם. הסימפונית הישראלית מייחסת חשיבות רבה לחינוך מוזיקלי, שנועד ליצור עתודה של צרכני תרבות, אוהבי מוזיקה קלאסית ויוצרים ומבצעים עתידיים. על כן יזמה את התוכניות המוזיקליות "צליל ראשון" ו"צליל תיכון", הפועלות בראשון לציון זה עשרים שנה, ובמסגרתן מתקיימים קונצרטים קאמריים בין כתלי בתי הספר והגנים. בקונצרטים למנויים ולקהל הרחב, התזמורת מציעה בכל עונה קונצרטים סימפוניים, קאמריים ולכל המשפחה ובעונה החדשה נוספה סדרת קונצרטים קלילה ובאווירת פאב, שבה מושמעות יצירות מכל העולם ומכל תקופות המוזיקה הקלאסית.
דן אטינגר, מנהלה המוזיקלי של התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון ושל האופרה הישראלית, מכהן גם כמנהל מוזיקלי של התזמורת הפילהרמונית של שטוטגרט וכמנצח כבוד של פילהרמונית העיר טוקיו. באחרונה התמנה למנהל המוזיקלי של בית האופרה סן קרלו בנאפולי. של דבוז'אק בתיאטרו סן קרלו, כתב אשתקד רוסלקה בהתייחסו להפקת , אתר המוזיקה הלונדוני: "דן אטינגר הוביל את תזמורת סן קרלו Bachtrack באורח מופתי. פרשנותו הבליטה את המרקמים האימפרסיוניסטיים של דבוז'אק, ואיזנה בעדינות בין ההוד הסימפוני לרגעי האינטימיות הלירית". בכיכר טרוויאטהאטינגר ניצח על הפקות רבות באופרה הישראלית, על לה בפארק הירקון גני יהושע, וריגולטו נאבוקו ,שמשון ודלילהרבין בתל אביב ועל הפקות שבהן חזו עשרות אלפי צופים. כמו כן ניצח על כל התזמורות המובילות בישראל, לרבות הפילהרמונית הישראלית. מאסטרו אטינגר מרבה לנצח על מופעי אופרה בעולם: באופרה המטרופוליטנית בניו יורק, בתיאטרון הלאומי החדש בטוקיו, באופרה המלכותית קובנט גארדן בלונדון ובאופרה הלאומית בפריז. הוא ניצח על תזמורת בית האופרה מרינסקי בסנט פטרסבורג, על הפקות רבות באופרה הממלכתית של ברלין ובבתי האופרה של לוס אנג’לס, מינכן, וינה והמבורג, אופרה נורת' באנגליה והאופרה נישואי פיגארו זכה להצלחה רבה בנצחו על 2015 הלאומית בוושינגטון. בקיץ בפסטיבל זלצבורג ומאז שב לנצח בפסטיבל.
דן אטינגר ניצח על הקלטת תקליטורים - עם זמרת הסופרן הגרמנייה דיאנה דַַמרָָאוּ, עם זמרת הסופרן הקנדית אדריאנֶֶה ְּפֶּיֶצ'וֹֹנְְק ָָה ועם תזמורת הרדיו של ברלין. עוד ראו אור הקלטות שלו עם הפילהרמונית של טוקיו והסימפונית הישראלית ראשון לציון. ולמד את אמנות הזמרה באקדמיה למוזיקה 1971 דן אטינגר נולד בישראל בע”ש רובין בתל-אביב בהדרכתה של הגב' תמר רחום. כזמר בריטון הופיע עם התזמורות המובילות בישראל ובהן הפילהרמונית הישראלית, ובתפקידים רבים באופרה הישראלית - למן אופרות מונטוורדי, דרך אופרות מוצרט וורדי זכה בפרס פרנסואה שפירא על הצטיינותו 1993 ועד לאופרות של פרוקופייב. בבשירה ובמשך שנים זכה במלגות קרן התרבות אמריקה-ישראל ובמלגות .)IVAI המכון הישראלי לאמנות הזמרה ( דיבר על לבו הפסנתרן והמנצח הישראלי אשר פיש והציג לפניו את 1999 בשנת האתגר לעבור משירה לניצוח. את עיקר הכשרתו כמנצח קנה לו אטינגר אפוא בלימוד אוטודידקטי תוך כדי עבודה צמודה עם מאסטרו פיש ואחר כך עם מאסטרו בארנבוים, שכעוזר הניצוח שלו שימש לאורך שנים. דן אטינגר הוא מוזיקאי נבחר של הקרן הישראלית למצוינות תרבותית ונמנה בעבר עם מורי האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים ובית הספר למוזיקה בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל אביב.
שלוש הסימפוניות האחרונות של מוצרט הולחנו בווינה, במהלך קדחתני היא 40 . מס' 1788 של חודש אחד, יולי השנייה בטרילוגיה. השנה הייתה פורייה אפילו במושגי להט הכתיבה של מוצרט, אך גם שנה איומה: המשרה שהשיג בדי עמל שנה קודם לכן כקומפוזיטור הקאמרי של חצר הקייזר לא הצליחה לפרנסו והוא ידע מחסור ,1787 ליאופולד אביו נפטר ב- של ממש; וזה עתה הלכה לעולמה התינוקת תרזיה - לאחר שגם שניים מאחיה לא השלימו את שנתם הראשונה. הקושי הנפשי נותן את אותותיו ביצירה, וכבר הבחירה בסולם סול מינור צובע אותה בטרגיות. בסולם הזה, למשל, כתב מוצרט את אריית שאיפת-ההתאבדות של פ ַַּמ ִִינָָה ב"חליל הקסם". )26'( 550 בסול מינור ק' וולפגנג אמדאוס מוצרט )1791-1756( )'26( 550 בסול מינור ק' 40 סימפוניה מס' מולטו אלגרו Ⅰ אנדנטה Ⅱ מנואטו: אלגרטו - טריו Ⅲ פינאלה: אלגרו אסאי Ⅳ
הוא אחד המוכרים והאהובים במוזיקה הקלאסית. על רקע ליווי הפרק הראשון קצר-רוח בוויולות, הכינורות מניעים את הנושא הראשון בדהרה קדימה. על כל זה חוזרת התזמורת באקורדים חריפים. את הנושא השני, הלירי, מנגנים בצוותא כלי הנשיפה וכלי הקשת, והוא מביא עמו שלווה, בהירות ויופי. אז מגיעה פסקת הפיתוח, המתחילה בסטייה אלימה אל-עבר טונאליות רחוקה. הנושא הראשון מרוסק לידי מקטעים, והם מועברים במסירות דינמיות בין חטיבות התזמורת. , מוטיב בעל נימה מהורהרת, מלנכולית ומתוחה, נמסר מהוויולות הפרק השנילאורך לכינורות השניים ומאלה לכינורות הראשונים. הפרק מעפיל אל-עבר שיא של פאתוס, כאב וייסורים. , רחוק מאוד מן האצילות, החן, הנינוחות והנימוס כפרק שלישיהמינואט, המוצג המתקשרים בדרך-כלל עם המחול משולש-המשקל הזה. תחת זאת, הוא תוקפני ונוקשה, קצביו הולמים ומושכים קדימה. על רקע זה בולט בחינניותו הטריו – הפיסקה השלווה והאידילית היחידה ביצירה. הפרק המסיים טבול בהומור שחור, על גבול הטראגי. ההנעה הריתמית קדימה משדרת אנרגיה עצבנית. הנושא המרכזי מסתחרר לרוחב התזמורת, בתחילה בקלילות ואחר-כך בגעש. מלודיה שנייה משתלבת בראשונה, הרמוניות מתנגשות והמארג המוזיקלי מסתבך והולך עד לשיא פתאומי. הנושאים שבים כמעט כהצגתם הראשונה, והיצירה מסתיימת בתזכורות עיקשות של האווירה האפלה הממלאה את רוב רובה של הסימפוניה.
היא הסימפוניה 41 סימפוניה מס' האחרונה של מוצרט, ומבלי שידע שכך יהיה, השקיע בה את כל כולו. המנצח האיטלקי קלאודיו אָָבָָּדו כתב: "זוהי אחת הכבירות שביצירות מוצרט. רעיונות הפינאלה* פורצים זה מזה כזיקוקי אש!" הסימפוניה הושלמה מיד אחרי קודמתה בשנת הרעה והפוריה: האופרה "דון 1788 ג'ובאני", שהושלמה שנה קודם לכן, זכתה להפקה שנייה במאי, וביוני החל הלהט שהצמיח את הטרילוגיה: מס' חדורת הסבל 40 האלגנטית, מס' 39 מלאת המרץ והעליצות. 41 ומס' וולפגנג אמדאוס מוצרט ("יופיטר") 41 סימפוניה מס' )'34( 551 בדו מז'ור, ק' אלגרו ויוואצ'ה Ⅰ אנדנטה קנטבילה Ⅱ מינואט: אלגרטו - טריו Ⅲ מולטו אלגרו Ⅳ )33'( 551 בדו מז'ור, ק'
אין אנחנו יודעים לצורך מה ובהזמנת מי הלחין מוצרט את הטרילוגיה. להניח שתשוקת ההלחנה לבדה הניעה אותו לא סביר, כי במצוקתו היה רחוק מעשיית אמנות לשם אמנות. עוד נושא בלתי מחוור הוא הכינוי "יופיטר", כמופיע לראשונה . סוברים כי פיטר סלומון, מוזיקאי-אמרגן 1819 בתיעוד מפסטיבל אדינבורו של גרמני יושב לונדון, טבע את הכינוי למטרות שיווק. מכל מקום, הדורות מהללים את הסימפוניה, ובין "כביר", "אלמותי" ו"אלוהי", גם "יופיטר" הוא ש ֵֵם טוב. , בצורת הסונטה, נפתח בשלושה אקורדי דו-מז'ור מלכותיים, ומיד הפרק הראשון אחריהם אנחה נרפית. שני קטבים אלה מסמנים את גבולות הפרק. בתום הצגת נושא א', מוצרט משלב מנגינה קלילה שגנב מאריה קונצרטית של עצמו - "נשיקת יד". אריה פשוטה אך מאפשרת הברקות תזמור. ,andante cantabile , אטי ומעומעם-מיתרים, "מ ְְה ַַל ֵּּך לו תוך כדי שירה", הפרק השני ככותרתו. גם פרק זה הוא בצורת הסונטה, אך משקלו משולש ונגרעים ממנו הטימפני והחצוצרות. את השירתיות העורגת מלוות הרמוניות דיסוננטיות, המעניקות לפרק מתח ואופל. , מינואט, הוא עיבוד משוכלל של מחול לֶֶנדלר אוסטרי, והטריו צופן הפרק השלישי גרסה מינורית של מוטיב הק ְְרֶֶדו הקתולי - דו, רה, פה, מי - המופיע כבר בסימפוניה ) והנה הוא גם פה. סביב המוטיב הזה וסביב שלוש 8 הראשונה של מוצרט הילד (בן תמות נוספות מוצרט בונה - במהלכים פוגאליים ובמהירויות מסחררות - את פרק הסיום המהולל, "שיש לשמוע ולא לדסקס", כמאמר המבקר שומאן. *לא לחינם הכל מדברים על הפינאלה. בארצות הדוברות-גרמנית היצירה קרויה "הסימפוניה עם הסוף הפוגאלי".
03-9484840 לפרטים והזמנות: ISORL.CO.IL
flippingbook.comRkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5