, לאחר שהיה הסולן בביצוע הבכורה 1879 בינואר של הקונצ'רטו לכינור מאת ברהמס, הזמין הכנר הנודע יוזף יואכים קונצ'רטו לכינור מדבוז'ק, שבמוזיקה שלו התעניין הכנר בזכות ברהמס. נרגש ונלהב מההזדמנות שנפלה לידיו, מבלי שעלה על דעתו כי הוא ניצב בפני מסע ייסורים ארוך של תסכול והשפלה, כתב דבוז'ק את הקונצ'רטו בקיץ של אותה שנה ושלח אותו אל יואכים לצורך הערות ורעיונות. יואכים הציע מספר שינויים ושיפורים ביצירה. דבוז'ק, שכיבד את דעתו של יואכים, שיכתב את היצירה ושלחה . תשובתו הסופית של 1880־ שוב אל יואכים ב בזו הלשון: "לאחרונה 1882־ יואכים הגיעה רק ב היה בידי מעט זמן על מנת לעבור על תפקיד הכינור בקונצ'רטו שלך ולתקן קטעים אחדים שהיו קשים מדי לביצוע, על מנת להקל על המבצע. במלוא הכנות אני מודה - מבלי להסתכן באי הבנה - כי לדעתי הקונצ'רטו לכינור בצורתו הנוכחית עדיין אינו בשל להיות מוצג לציבור…" דבוז'ק כתב את הקונצ'רטו מחדש והשמיד את הגרסה המקורית. הוא השלים אותו לבסוף והצהיר: "שמרתי את הנושאים וחיברתי 1882־ ב מספר נושאים חדשים, אולם התפיסה הכוללת של היצירה שונה לחלוטין." לאחר שהקונצ'רטו 1883 יצא לאור הוא בוצע לראשונה באוקטובר בפראג, אך לא בידי יואכים, אם כי ההקדשה נותרה עבורו. הכנר הצ'כי פרנטישק אונדז'יצ'ק היה הסולן בביצוע הבכורה וניגן את הקונצ'רטו שוב בדצמבר של אותה שנה בווינה. יואכים מעולם לא ביצע את היצירה. הקונצ'רטו כתוב במתכונת המקובלת של שלושה פרקים ומציג את הסולן והתזמורת כשותפים שווי זכויות מתחילתו ועד סופו. הפרק הראשון, רפסודי ואלתורי, נפתח במשפט דמוי תרועה דקות 40־ כ קונצ'רטו ב־לה מינור לכינור ולתזמורת, 53 ' אופ )1904-1841( אנטונין דבוז'ק בכל התזמורת, ובעקבותיו משמיע הסולן נושא לירי, המציג את החומר שעליו מתבסס פרק רחב יריעה זה. נושא שני מוצג הרבה יותר מאוחר. אין לפרק חטיבת חזרה ואף לא קדנצה שתאפשר לכנר להפגין את יכולתו הווירטואוזית. במקום זאת מופיע קטע מעבר קצר דמוי קדנצה, המוביל (שיר דומקההיישר אל הפרק השני, בסגנון של עם סלבוני עתיק יומין). הסולן משמיע נעימה שלווה, בליווי האבוב, ומוביל אל חטיבה אמצעית סוערת ונלהבת, שבה ניתנת לו הזדמנות להפגין נגינה וירטואוזית. ככלל, פרק זה הוא דו־שיח אישי בין הסולן וכלי הנשיפה הגבוהים. הוא מסתיים עם שובה של הפתיחה השלווה, הפעם בפי קרן יער, כשנגינת הסולן נוסקת מעלה מעלה. בפרק הסיום ניכרים שורשיו הבוהמיים של דבוז'ק ביתר שאת - הפרק מזכיר בסגנונו את המחולות הסלבונים מפרי עטו. הפרק מבוסס , מחול־עם בוהמי מהיר. הסולן פוריאנטעל ה מציג נושא עליז, השב ומופיע לסירוגין לכל , בכל פעם רונדואורכו של הפרק, בסגנון של במרקם תזמורתי שונה, ומופרד על ידי אפיזודות מנוגדות. לאחר שהכינור מציג ומפתח נושא שני בסגנון של ולס, שכל משפט שלו מסתיים בחיקוי של רקיעה משולשת של מחול־עם סלבוני, שב הנושא הראשון בתזמור שובה לב, המזכיר חמת חלילים צ'כית. עתה משתנה המפעם ומואט, מלנכולית לתוך דומקהודבוז'ק מחדיר נעימת . הנושא הראשון והשני שבים רונדומבנה ה חוזרת והפעם כנעימת ניצחון דומקהונשמעים, ה בסולם מז'ורי, והכינור הסולן נע בסערה לעבר סיומה המבריק של היצירה. צילי רודיק אלגרו מא נון טרופו אדג'ו מא נון טרופו פינלה: אלגרו ג'וקוזו מא נון טרופו
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5