"בקשר למלגה הממלכתית, נגרם לי עונג רב בשנים האחרונות מיצירותיו של אנטון דבוז'ק מפראג. השנה הוא הגיש, בין היתר, מספר דואטים, שנראים מקסימים ביותר וראויים לצאת לאור… הוא כתב יצירות מסוגים שונים, כולל אופרות, סימפוניות, רביעיות, יצירות לפסנתר. הוא בהחלט צעיר בעל כישרון. ובנוסף לכך, עני! אני מבקש להתחשב בכך!" "לדבוז'ק יש את התכונה החשובה ביותר למוזיקאי, והדבר ניכר ביצירותיו אלה… בקיצור, מבקש אני רק להמליץ על דבוז'ק באופן כללי. פרט לכך, הרי לזכותך עומדים שמיעתך והניסיון העסקי שלך, ואלה בוודאי נחשבים אף הם…". אלה קטעים קצרים משני מכתבים שכתב לא אחר מאשר יוהנס ברהמס אל המוציא לאור של יצירותיו, פריץ שימרוק מברלין. החוש העסקי של שימרוק היה חד באותה מידה כמו שמיעתו של ברהמס. הוא הזמין אצל דבוז'ק את הסדרה הראשונה של מחולות סלבונים לפסנתר בארבע ידיים (המוזיקה לפסנתר בארבע ידיים היתה פופולרית ביותר לביצוע בידי חובבים באותה תקופה), בתקווה כי הם יזכו להצלחה אמנותית וכלכלית זהה לזו של המחולות ההונגרים מאת ברהמס. ואכן, כך היה! , זכה 46 ' כאופ 1878 בעקבות פרסומם בשנת דבוז'ק, שהיה באותה עת הוויולן הראשי בתזמורת תיאטרון הפרברים של פראג, לפרסום ולעושר. המחולות הסלבונים נמכרו בהצלחה כה רבה עד כי שימרוק ביקשו לתזמרם, ובעיקר בגרסה זו הם ידועים ומבוצעים כיום. כשמונה שנים מאוחר יותר הלחין דבוז'ק את הסדרה השנייה, שוב בשתי גרסאות (לפסנתר בארבע בשנת 72 ' ידיים ולתזמורת) והן יצאו לאור כאופ . התברר כי הפופולריות של הסדרה השנייה 1886 אינה נופלת מזו של הראשונה. ביצירות הללו מצליח דבוז'ק לשמר את רוחם של מחולות העם של בוהמיה מולדתו, כמו גם את אלה של סלובקיה, מורביה, שלזיה, סרביה, פולין ואוקראינה. דבוז'ק שונה מברהמס משתי בחינות: ברהמס השתמש בנעימות קיימות של שירי עם וריקודים צועניים, בעוד שדבוז'ק הלחין נעימות מקוריות פרי דמיונו בסגנון של ריקודי עם סלבים וכמעט ולא ציטט נעימות קיימות; דבוז'ק כתב גרסה תזמורתית עבור כל המחולות הסלבונים, בעוד שברהמס תזמר 16 המחולות ההונגרים שכתב, 21 רק שלושה מתוך והותיר את השאר לתזמור בידי מלחינים אחרים. למעשה, את חמשת המחולות האחרונים מתוכם תזמר דבוז'ק בעצמו. כמו בכל יצירותיו של דבוז'ק, המנגינות של המחולות מקסימות וייחודיות. המוזיקה זורמת בטבעיות ומציגה מקצבים מנוגדים לרוב ואווירה מלאת שמחת חיים. התזמור המבריק והעשיר פורש קשת נפלאה של צבעי התזמורת על כל גווניה. דבוז'ק התייחס אל עצמו בענווה כאל "מומחה פרובינציאלי למוזיקה", המבין כיצד המוזיקה אמורה להיבנות ובסך הכול מציית לכללים. ואולם, הוא היה רחוק מלהיות "יהלום בלתי מלוטש". האופי האלגנטי רב הפנים של יצירותיו גלוי לאוזן ובהחלט מוביל להסכמה עם קביעתו הנחרצת של ברהמס: הצ'כי הפרובינציאלי הזה הוא דוגמה חיה לגאון מוזיקלי אמיתי. צילי רודיק דקות 17־ כ מחולות סלבוניים )1904-1841( אנטונין דבוז'ק , פרסטו 1 ' , מס 46 ' אופ , פוקו אדג'ו - ויווצ'ה 5 ' , מס 72 אופ , גרציוזו א לנטו, מא נון טרופו 8 ' , מס 72 ' אופ , פרסטו 8 ' , מס 46 ' אופ
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5