2023-2024 להב שנימנהל מוזיקלי: זובין מהטהמנהל מוזיקלי אמריטוס: 8 7 ־ העונה ה 2024 * קלאסי במוצ”ש * מאי 8 / 7:00 * שבע ב־ 4 תל אביב:
פאלאס תל-אביב, בית הדיור המוגן האיכותי בישראל, מזמין אתכם ליהנות מהחיים הטובים לאורך כל השנה. הצטרפו לקהילה האקסקלוסיבית של דיירנו, ותיהנו מחיי תרבות, הופעות והצגות, ארוחות שף בכל יום, חיי חברה עשירים ופעילים, רפואה פרטית, דקות מכאן... 5 והכל במרחק בואו ליהנות מאיכות חיים בסטנדרט הגבוה בישראל, ובמיקום הטוב ביותר בתל אביב. פאלאס תל-אביב קונצרט של איכות חיים פאלאס. הבחירה של החיים הטובים. * 3666 : נשמח להכיר אתכם! לתיאום פגישה פריסה ארצית: רעננה מודיעין להבים תל-אביב ראשון לציון
הפילהרמונית הישראלית בידי ברוניסלב הוברמן 1936 , נוסדה בתרצ"ז להב שנימנהל מוזיקלי: זובין מהטהמנהל מוזיקלי אמריטוס: היכל התרבות ע"ש צ'רלס ברונפמן אולם הקוצרטים ע"ש לואי תל-אביב, ירושלים וחיפה: 1 מחלקת המנויים, רח' הוברמן *3766 / 03-6211777 :' טל 1533-5253695 : פקס 6123401 , ת״א 23500 ' ת' דכתובת למכתבים: www.ipo.co.il אתר האינטרנט של התזמורת: 055-7000232 מסרונים: | info@ipo.co.il דוא"ל: הפילהרמונית הישראלית נתמכת בידי משרד התרבות והספורט, מינהל התרבות, המחלקה למוזיקה, קרן הפילהרמונית הישראלית, קרן התרבות קנדה-ישראל, ידידי התזמורת בבריטניה, באוסטרליה, בארגנטינה, בברזיל ובצרפת, וכן היא נתמכת ומיוצגת בארה"ב בידי אגודת ידידי התזמורת בארה"ב הפסנתרים מבית סטיינוויי שבהם מנגנים הסולנים הם תרומתם של מר יוסף בוכמן, פרנקפורט ושל גב' קרול שוסלר, ניו יורק וסילי פטרנקו מנצח אווה בהרי כנרת 4 ' קונצרט למנויים מס תל אביב, היכל התרבות ע"ש צ'רלס ברונפמן, אולם הקונצרטים ע"ש לואי 19:00 | א' באייר תשפ"ד | 9.5.24 | ' יום ה | 7:00־ שבע ב 8 ' קונצרט למנויים מס תל אביב, היכל התרבות ע"ש צ'רלס ברונפמן, אולם הקונצרטים ע"ש לואי 21:00 | ג' באייר תשפ"ד | 11.5.24 | מוצ"ש | קלאסי במוצ"ש קונצרט לכבודה של דיים ויויאן דאפילד
סימפוניית "הפנר" לא נולדה כסימפוניה, היא מוצרט קיבל דרך אביו 1782 נולדה כסרנדה. בקיץ הזמנה להלחין סרנדה עבור טקס הכניסה לאצולה של זיגמונד הפנר הבן, בן למשפחה עשירה וחשובה בזלצבורג. זו לא הייתה היצירה הראשונה שמוצרט הלחין עבור משפחת הפנר. שש שנים לפני כן הוא הלחין את הסרנדה ב־רה מז'ור ק' (המוכרת כיום כ"סרנדת הפנר") לכבוד 259 החתונה של מריה אליזבת' הפנר, אחותו של זיגמונד. כשהגיעה ההזמנה לכתוב סרנדה חדשה, מוצרט היה עסוק בהלחנת יצירות חדשות, בכתיבת עיבוד לכלי נשיפה לאופרה "החטיפה מן ההרמון", במעבר דירה ובנישואיו הקרובים לקונסטנצה ובר. למרות עיסוקיו הרבים מוצרט הסכים להזמנה. הוא כתב במהירות סרנדה בת שישה פרקים, בהם מארש ושני מינואטים, אותה שלח לאביו. אף על פי שמיהר בכתיבה, איננו בטוחים האם הספיק להשלים את היצירה עד לטקס שעבורו הוזמנה. כעבור כמה חודשים מוצרט ביקש מאביו את התווים בכוונה לעבד את הסרנדה לסימפוניה עבור סידרת הקונצרטים שלו בווינה. הוא היה מאושר לקבל את התווים בחזרה. הוא כתב את היצירה בכזו חופזה עד שהוא שכח לגמרי איך היא נשמעת, והוא הופתע מהאיכות יוצאת הדופן שלה. לקראת ביצוע היצירה הוא ערך מספר שינויים: הוא הסיר את המארש ואת אחד המינואטים והוסיף חלילים וקלרניטים לפרקים החיצוניים. הסימפוניה, עם הפרקים והתזמור .1783 במרץ 23־ המעודכנים, בוצעה לראשונה ב שלושת הפרקים הראשונים נוגנו בתחילת הערב והפינלה חתם את הקונצרט, כאשר באמצע נוגנו יצירות נוספות של המלחין. היצירה התקבלה באהדה רבה ואפילו הקיסר נשאר לאורך כל הקונצרט, בניגוד למקובל. נושא הפרק הראשון מתחיל בשני צלילים ארוכים במרווח של שתי אוקטבות ביניהם, שני צלילים שכמו אוגרים בתוכם את האנרגיה ממנה מתגלגל הפרק כולו. בתיבה השישית מופיע רעיון מנוגד, לירי באופיו, אך האוקטובות הבוערות חוזרות במהרה, כאשר הנושא מנוגן בכניסות צפופות בכלים השונים. הנושא ממשיך להישמע בצורות שונות במהלך הפרק, למשל בחטיבת הפיתוח, כאשר האבוב והבסון מנגנים דיאלוג אינטימי על רקע נגינתו בכינורות. הפרק השני הוא הארוך ביותר בסימפוניה ובעל התזמור המצומצם מכולם. כלי הקשת מנגנים את רוב החומר המוזיקלי, כשצלילי האבוב והבסון מהווים מעין הד לדיאלוג שלהם בפרק הקודם. הנושא הראשון רחב מאוד, והנושא השני מלא חן: הכינורות השניים והוויולות מנגנים את המנגינה ומעליהם, החל מתיבה לפני כניסת הנושא, הכינורות הראשונים מנגנים צליל גבוה בסטקטו פעמים רבות. הפרק השלישי הוא מינואט אלגנטי, ולאחריו טריו עדין. במשך הפרק בולטים בעיקר הקולות החיצוניים - הכינור הראשון ולעומתו הבסונים, דקות 21־ כ 385 ' ב־רה מז'ור, ק 35 ' סימפוניה מס ("הפנר") )1791-1756( וולפגנג אמדאוס מוצרט אלגרו קון ספיריטו אנדנטה מנואטו פרסטו
חוויות בדרכים: מוסיקה, אמנות וטיולים בניהולה של רוני צפריר ronizafrir@barak.net.il | 052-8635310 לפרטים, רוני צפריר www.caminos.co.il עקב הצורך ברכישת כרטיסים לפסטיבלים, למעוניינים אנו ממליצים לפנות בהקדם. שולמית גורצקי–פדרמן ורוני צפריר :בהדרכת 24-29.5.2024 פריז שכרון חושים בעיר האורות פריז, אמנות ומוסיקה אמנות במיטבה במוזיאוני פריס, ג'ון אליוט גרדינר , ג'ורדי סאבל, האופרה דון קישוט והבלט ג'יזל. ד"ר אסנת גולדפרב-ארזואןבהדרכת 5-11.7.2024 איטליה אופרות בפסטיבל הקיץ של ורונה, אופרה ובלט בתיאטרון לה סקאלה במילאנו ביצועים מרהיבים של האופרות הספר מסביליה ואאידה בוורונה, האופרה "טורנדוט" והבלט "סיפורה של מנון״ במילאנו. אמנות וטיולים. רוני צפרירהדרכה והדרכת המוסיקה: 4-11.4.2024 באד צורצך שוויץ – בשוויץ Bad Zurzach מוסיקה, אמנות, טיולים ונופש באתר הספא באד צורצך מופע הבכורה של האופרה כרמן, הבלט הצ'לנית, קונצרטים בציריך ובבאזל , אמנות וטיולים. יוליק גורביץ וד"ר אסנת גולדפרב ארזואן בהדרכת: 7-13.5.2024 אמסטרדם שבעה ימים של אמנות, מוסיקה ופריחת הצבעונים נחווה את אוצרות האמנות של המאסטרים הגדולים של הולנד, האופרה "איל טריטיקו", הפילהרמונית של הולנד ורסיטל בנגינת הפסנתרנית הנודעת הלן גרימו. רוני ינובסקיבהדרכת 15-21.8.2024 פסטיבל לוצרן ניצוצות מוסיקליים בפסטיבל המוסיקה היוקרתי בלוצרן וטיולים בנופי שוויץ הירוקים קונצרטים עם מיטב המבצעים והתזמורות הגדולות בתכנית מוסיקלית מרתקת: תזמורת פסטיבל לוצרן, ריקרדו שאיי, הפסנתרן מאו פוג'יטה ועוד. מרב ברקבהדרכת 26.7-1.8.2024 מינכן וזלצבורג חגיגה של אופרות בפסטיבלים הגדולים במינכן ובזלצבורג האופרה טוסקה עם הטנור הנודע יונס קאופמן, האופרה העטלף, התזמורת הפילהרמונית של וינה, הפסנתרן איגור לויט. סיורים במינכן ובזלצבורג אמנות וטיולים. ליזה ברעם-בן משהבהדרכת 29.8-5.9.2024 גיאורגיה ביקור בטיבליסי וקונצרטים בפסטיבל המוסיקה הייחודי בציננדלי תכנית עשירה עם מיטב האמנים: הרקויאם של ורדי בביצוע מרשים בנגינת התזמורת הקווקזית הצעירה, ב, ג'יאנדראה נוזדה ועוד. בין המבצעים ג'ושוע בל, סטיבן איסרליס, מיכאל פלט ד"ר אסנת גולדפרב-ארזואןבהדרכת 20-26.8.2024 פסטיבל זלצבורג חגיגה מוסיקלית בפסטיבל היוקרתי בעירו של מוצרט חגיגה מוסיקלית עם התזמורות והסולנים הגדולים: תזמורת אוסלו, ליזה בתישווילי, תזמורת פיטסבורג, מנפרד הונק, יפים ברונפמן, הפילהרמונית של וינה, גוסטאבו דודמל ועוד. אמנות, סיורים בעיר וטיולים. אלעד שמואלי ורוני צפרירבהדרכת 21.8-28.08.2024 איסלנד איסלנד, נופים נש בים, אמנות ומוסיקה ארץ של קרח, אש ויום התרבות והמוסיקה ברייקיאוויק, טיולים בנופי איסלנד המרשימים, רכסי הרים, נקיקים וחולות בסימפוניה של צבעים, אמנות ויום שכולו מוסיקה ברייקיאוויק. טיול מלא! טיול מובטח! מקומות אחרונים! מקומות אחרונים! חדש ומיוחד!
הצ'לי והבאסים. לצדם מנגנים גם החצוצרות, הקרנות והטימפני, המעניקים גוון מלכותי למינואט, והכינורות השניים, אשר מעניקים זרימה מתמדת לטריו. פתיחת הפרק האחרון מזכירה מעט את האריה "הו, כמה אני רוצה לנצח" של אוסמין רב השרתים מתוך האופרה "החטיפה מן ההרמון". מוצרט כתב שעל הפרק להיות מנוגן מהר ככל האפשר, ואכן הפרק הנמרץ נמשך לא יותר מארבע דקות. זיגמונד הפנר הבן היה אדם בודד שסבל מדיכאון. על אף התקבלותו לאצולה ופעילותו הפילנתרופית הוא לא הגיע להישגי אביו, שהיה בין השאר ראש העיר זלצבורג . הוא אמנם מת בגיל צעיר, שלושה חודשים לפני יום הולדתו , אך כל עוד אנשים חיים והמוזיקה של 31־ ה מוצרט מנוגנת, יחיה שמו של זיגמונד הפנר בסימפוניה המכונה בשמו. עודד שני-דור
ר נו קפוסון כריסטוף אשנבך כ נ ר תל אביב, ירושלים וחיפה חברה לתועלת הציבור ipo.co.il * 3766 צילום: Luca Piva Warner מ נ צ ח בטהובן הפתיחה "אגמונט" שומאן קונצ'רטו לכינור ברהמס רביעיית פסנתר ב-סול מינור בתזמור שנברג ביוני 1— במאי 26
סטרווינסקי לא היה חסיד גדול של כלי קשת. למעשה, נמנע במשך שנים רבות משימוש בכלי קשת בתזמור ליצירותיו מתוך כוונה להימנע מצליל רומנטי מובהק. הוא סלד ממה שהוא נהג לכנות קונצ'רטי סטדנרטיים לכינור, ובייחוד מאלה המזוהים עם הסיגנון הווירטואוזי נוסח )1918( " המאה התשע־עשרה. ב"מעשה בחייל הוא הקדיש אמנם תפקיד סולו חשוב לכינור, אך זאת במטרה לגלם את דמותו של השטן בסיפור. לא מפליא, איפוא, שכשהעלה המו"ל שלו את הרעיון שיכתוב קונצ'רטו לכינור הוא לא התקבל אצלו בהתלהבות יתרה. הרעיון של המו"ל היה לשדך את סטרווינסקי לכנר סמואל דושקין, כנר ניו־יורקי ממוצא פולני־ יהודי, שהצליח מאוד באותם ימים. סטרווינסקי היסס. מעבר לרתיעתו מהז'אנר, הוא מעולם לא ניגן בכינור וחשש שלא יוכל לכתוב לכלי זה כראוי, מפני שאינו בקיא בטכניקת הנגינה שלו. סטרווינסקי הסכים לקבל על עצמו את המשימה רק לאחר שידידו, המלחין פאול הינדמית, הצליח לשכנעו כי העדר הניסיון שלו בעבודה עם כינור יכול רק להועיל לו ולהובילו לכתיבה של יצירה מקורית ושונה מהמקובל במסורת הכתיבה לכלי. ואכן, הינדמית צדק. התוצאה היא יצירה מעניינת ויוצאת דופן במיבנה ובמצלול שלה. היא לא נשמעת בהכרח כקונצ'רטו לכינור, בעיקר משום שיכולותיו של הכינור מוצגות כחלק אינטגרלי מהתזמור ולא בהפגנתיות וירטואוזית מובהקת. למעשה, היצירה היא המשך ישיר לרשימת היצירות המפוארת משנות העשרים של המאה העשרים, שבהן ניסה סטרווינסקי אפשרויות כתיבה חדישות ומקוריות, תוך הקפדה על שימוש בעקרונות מוזיקליים קלאסיים, במיוחד בכל הקשור למיבנה ולפיתוח מוזיקלי. במסגרת סיגנון כתיבה זה נטה במיוחד לפוליפוניה (רב־קוליות) בנוסח באך וקודמיו. סיגנונות הבארוק והקלאסיקה הפכו, איפוא, אם לצטט את סטרווינסקי עצמו, לנקודת מוצא ביצירתו ולהוכחה ניצחת שהישענות על העבר אין בה כדי למנוע ממלחין מלהתקדם וליצור חומרים מקוריים ומודרניים. סיגנון הכתיבה שלו בתקופה זו זכה לכינוי "נאו־קלאסי". סטרווינסקי לא קיבל , כשנה לפני 1930־ מושג זה ובראיון שהעניק ב הלחנת הקונצ'רטו לכינור, הגדירו כמושג שחוק וחסר משמעות. אך המושג שרד וזכה לשימוש נרחב דווקא בהגדרת יצירותיו של סטרווינסקי בתקופה זו בכלל והקונצ'רטו לכינור בפרט. גם המיבנה של הקונצ'רטו קשור לניסיונותיו של המלחין להעניק ליצירותיו מיבנה ארכיטקטוני, דהיינו, תוך אחיזה ישירה בטכניקה מוזיקלית והימנעות מתוכן פסיכולוגי או תיאורי. כמעט בכל ראיון שהעניק באותם ימים דיבר סטרווינסקי על עיקרון זה: "המטרה שלי היא צורה", חזר על המשפט כמו מוטו. הקונצ'רטו מורכב מארבעה פרקים, השומרים על מיבנה סימטרי של שני פרקי מסגרת מהירים ושני פרקי גרעין מהורהרים יותר. המפתח ליצירה טמון באקורד רחב־מינעד ודיסוננטי, אשר כמעין קוד או "סיסמה", כפי שסטרווינסקי כינה אותו, פותח כל אחד מפרקי היצירה וגם כמה מהחלקים הפנימיים בתוך הפרקים. סטרווינסקי הגה את הרעיון ואת האקורד עצמו ביושבו עם דושקין במסעדה בפריז. במהלך כתיבת הקונצ'רטו הפך הכנר ליועץ צמוד למלחין דקות 22־ כ קונצ'רטו ב־רה מז'ור לכינור ולתזמורת )1971-1882( איגור סטרווינסקי טוקטה אריה א' אריה ב ' קפריצ'ו
בכל הנוגע לטכניקות ולאפשרויות הנגינה בכלי. כאשר הגיש לו סטרווינסקי פיסת נייר ועליה כתוב אקורד זה התחלחל דושקין והודיע למלחין נחרצות כי אין שום סיכוי לנגנו בכינור. סטרווינסקי נעצב מאוד ואמר בצרפתית "כמה חבל". רק כאשר חזר דושקין לביתו וניסה את האקורד, התברר לו שלמרות צורתו המשונה ניתן לנגנו בקלות יחסית וצלילו מרתק. הוא מיהר להודיע על כך לסטרווינסקי, אולם רק כאשר קיבל לידיו את הקונצ'רטו המוגמר, הבין באמת מדוע אקורד זה היה כל כך חשוב למלחין. , מעלים טוקטהנושאי הפרק הראשון, ה קומדיה דל ארטה אסוציאציה של דמויות ב ומצב הרוח אנרגטי ומבריק עם נגיעה קלה של הומור ואירוניה. סטרווינסקי משלב כאן מצלול ומחוות בסגנון הבארוק, כמו מליזמטיוּת וריצות סולמיות, אך כל זאת במקצבים א־סימטריים האופייניים לו. מבחינת התזמורת מתקיימת כאן מעין תחרות בין כלי הנגינה השונים ברוח , אך הכול מתובל באלמנטים קונצ'רטו גרוסוה מודרניים של ניגודיות חריפה, שימוש ברגיסטרים מרוחקים וגוני צליל ייחודיים. הפרק, על כל האפיזודות השונות שלו, נשמע כמו מוזיקה רב־סגנונית, אך בעצם זהו החותם של מוזיקה מודרנית שנוצרה על ברכי העקרונות הישנים. הוא נפתח בדינוסס חזק, אך מסתיים, למרבה ההפתעה, באקורד קונסוננטי וצלול. , דהיינו הפרקים השני והשלישי אריהשני פרקי ה של הקונצ'רטו, מהווים ניגוד לפרקים החיצוניים של היצירה אך גם זה לזה. האריה הראשונה, , ב"סיסמה". טוקטהנפתחת אף היא, בדומה ל הנושא הראשי, המיוצג בשירתיות רבה בידי הכינור הסולן, רחב מאוד במינעדו. החלק האמצעי של פרק זה מביא עמו כמה רגעים דרמטיים וקודרים, אך צללים כהים אלה נעלמים בסוף הפרק ומאפשרים לפסאג' בהיר וזריז בכינור לומר את המילה האחרונה. האריה השנייה היא בעצם הפרק האיטי של הקונצ'רטו. תיבותיה הראשונות מותירות את המאזין באי־ודאות מסוימת לגבי מה שהוא שומע: מחד, ישנה תחושה חזקה של מחול נוסח באך, ומאידך, מעין אדג'ו או פרק סרבנד מוזיקה לסרט מתח. הפרק נבנה בעיקרו מקו מלודי שירתי וחם של הכינור, אשר נמתח ומרחף מעל רצף אקורדים איטי. כלי הקשת, שהשימוש בהם עד כה היה חסכני משהו, מקבלים כאן תפקיד חשוב ומאפשרים לנו הצצה אל אחד מהרגעים המלנכולים והחמים הנדירים במוזיקה של סטרווינסקי. , מחזיר את המאזין קפריצ'והפרק האחרון, למצב הרוח המרומם של תחילת הקונצ'רטו. בפרק זה מגיעה ה"תערובת" הסגנונית לשיאה: תבניות מלודיות ומחוות בארוקיות מחד, ומאידך, אוסטינטומיקצבים סינקופטיים פראיים משהו, עיקש, מצלולים בעלי גוון דיסוננטי וריבוי נושאים ניגודיים, החושפים מייד את הפן המודרני הסטרווינסקאי. בברלין 1931 הקונצ'רטו בוצע לראשונה בדצמבר בידי דושקין עם תזמורת רשות השידור של ברלין בניצוחו של סטרווינסקי עצמו. כעשר שנים מאוחר יותר יצר הכוריאוגרף הנודע ג'ורג' בלנשין את אחד הבלטים החשובים ביותר שלו על פי מוזיקה זו, שבזכותו הפך הקונצ'רטו, שאותו לא רצה סטרווינסקי לכתוב, ליצירה מפורסמת ואהובה. האימוץ של היצירה לבמה אינו מפתיע, שכן היא עצמה במהותה מעין תיאטרון מוזיקלי שופע מחוות, חילופים דינמיים, מיקצבים פועמים וא־סימטריים, ובה בעת חושפים רגעים ליריים ונוגעים ללב. פלינה קדם
מטבעם של המלחינים הגדולים ביותר שידעו למזג ביצירותיהם את העבר עם ההווה ואף לחזות את העתיד. באך השתמש בפוליפוניה (רב־קוליות) המתקדמת ביותר (גם לתקופתנו) ובמלודיות נועזות, אולם במסגרת ברוקית. מוצרט יצר את הדרמות הגדולות והחזקות ביותר וכתב מלודיות רומנטיות, אולם במסגרת קלאסית. בטהובן יצר את המיבנים המורכבים והמונומנטלים ביותר (אופייני למוזיקה של הרומנטיקה המאוחרת והמאה העשרים), בעזרת החומרים הפשוטים ביותר (אופייני למוזיקה עתיקה). ברהמס, אשר השכיל ללמוד ולחקור ביסודיות את המוזיקה האירופית מימי הרנסנס ועד ימיו, נעזר בידע הגדול שצבר בכדי לפתח את שפתו המוזיקלית הייחודית, המשלבת את הישן עם החדש ומעלה את רוחם של המלחינים הגדולים שאותם העריץ. ביצירותיו של ברהמס ניכרים העושר הקונטרפונקטי של באך, העוצמה של בטהובן, האלגנטיות הוינאית של שוברט ורוח הרומנטיקה הגרמנית של שומאן ומנדלסון. עוד בימיו שויך ברהמס לקבוצת השמרנים מבין מלחיני הרומנטיקה המאוחרת, בניגוד למלחינים הרפורמיסטים וגנר, ליסט וברוקנר. אולם, מסתבר שהשפעתו של ברהמס ה"שמרן" על המוזיקה של המאה העשרים לא נופלת בהרבה, אם בכלל, מזאת של מלחיני הקבוצה השנייה. למוזיקה של ברהמס היתה השפעה גדולה על אחת מדמויות המפתח במוזיקה של המאה העשרים - שנברג, כמו גם על מלחינים בולטים נוספים כמו הינדמית, רגר ונילסן. גאוניותו של ברהמס ניכרה כבר בצעירותו ואת יצירות המופת הראשונות לפסנתר סולו, להרכבים קאמרים ולקולות כתב כבר בשנות העשרים לחייו. לעומת זאת, למוזיקה הסימפונית ניגש ברהמס בזהירות רבה יותר. את שתי , אולם 25 הסרנדות התזמורתיות כתב אמנם בגיל ואת 43 את הסימפוניה הראשונה השלים בגיל השנייה שנה מאוחר יותר. בהשוואה, ניתן למצוא בסימפוניות, בין היתר, יותר בשלות, שלמות ותיחכום מאשר בסרנדות ולנסות להסיק מכך מדוע נכתבו הסימפוניות של ברהמס בתקופה מאוחרת יחסית בחייו. שתיים מתוך ארבע הסימפוניות מאת ברהמס כתובות בסולם מינורי: הסימפוניה הראשונה ב־דו מינור והסימפוניה הרביעית ב־מי מינור. הבחירה של ברהמס בסולמות אלו משקפת את האופי השונה בכל סימפוניה. הסימפוניה הראשונה כתובה ב־דו מינור, הסולם שבו כתובים הקונצ'רטו , מאת 457 ' , והסונטה לפסנתר, ק 491 ' לפסנתר, ק מוצרט, הסימפוניה החמישית והסונטה לפסנתר מאת בטהובן - סולם של דרמה, עוצמה 111 ' אופ וטרגיות. לעומתה הסימפוניה הרביעית כתובה בסולם מי מינור, שבו כתובים הקונצ'רטו לכינור מאת מנדלסון, הקונצ'רטו הראשון לפסנתר מאת שופן והסימפוניה החמישית מאת צ'ייקובסקי - סולם של ליריות ורומנטיקה. כבר מתחילתה של הסימפוניה הרביעית אפשר לשמוע משהו יותר אישי ועמוק מאשר בסימפוניות הקודמות של ברהמס. תחושה של מלנכוליה, בדידות, געגועים וכניעה מלווה את הצלילים של הנושא הראשי הפשוט, המרחף מעל ליווי מונוטוני בצ'לי ובוויולות. בחטיבת הנושא המישני מופיע מוטיב "ברהמסי" קופצני והחלטי בעל מיקצב מנוקד, ביחד עם נעימה ענוגה ושירתית בצ'לי ובקרנות. הנושא הראשי של הפרק השני, הכתוב בצורת רונדו־סונטה, מופיע לסירוגין במינור ובמז'ור. דקות 39־ כ 98 ' ב־מי מינור, אופ 4 ' סימפוניה מס )1897-1833( יוהנס ברהמס אלגרו נון טרופו אנדנטה מודרטו אלג'רו ג'וקוזו אלגרו אנרג'יקו א פסיונטו
* 3766 הפתיחה לאופרה "דון ג'ובני"מוצרט 20 ' קונצ'רטו לפסנתר מסמוצרט 5 ' סימפוניה מסבטהובן 1 2 ביוני 8—2 תל אביב וחיפה ביוני 7—6 תל אביב הפתיחה לאופרה "דון ג'ובני"מוצרט 20 ' קונצ'רטו לפסנתר מסמוצרט וריאציות לפסנתר סולומוצרט חברה לתועלת הציבור צילום: Luca Piva מ נ צ ח הפילהרמונית בג'ינס יאיר ניצני, מנחה עם קובי מידןאינטרמצו ipo.co.il פס נ תר ן
כאשר הוא מופיע במינור, כמו בארבע התיבות הראשונות של הפרק, הוא בדינמיקה חזקה (פוֹרְטֶה), ונשמע כמו זעקת כאב. כאשר אותו נושא מופיע בסולם הראשי של הפרק, מי מז'ור, הוא בדינמיקה חלשה (פִּיאַנוֹ) ונשמע כמו שיר לכת חרישי ומופנם. בחטיבת הנושא המישני מופיע מוטיב של טריולות (שלישונים) מודגשות בכל התזמורת, היוצר תחושה של לחץ ומועקה, ומיד מתפרק המתח במנגינה טהורה ופשוטה, מהיפות ביותר שהוציא ברהמס תחת ידיו. היחיד בכל סקרצוהפרק השלישי הוא ה הסימפוניות של ברהמס. בניגוד לפרקים האחרים בסימפוניה, אין בו שמץ של מלנכוליה או טרגיות. פרק זה הוא חגיגה גדולה וזוהרת בשלל גוונים, המתובלת בפומפוזיות והומור גרמנים. הביטוי "שלושת ה־ב' הגדולים" - באך, בטהובן וברהמס - אשר הומצא על ידי הנס פון בילוב, המנצח והפסנתרן הנודע וידידו של ברהמס, גרם לגל מחאות מאלה שטענו שההשוואה אינה ראויה. אולם, אף כי חשיבותו ההיסטורית פחותה מזו של באך ובטהובן, אין ראוי מברהמס להיקרא ממשיך דרכם ואין קטע מוזיקלי שממחיש זאת טוב יותר מאשר הפרק האחרון של הסימפוניה הרביעית. בדומה לפרקים המסיימים של הסימפוניות השלישית והתשיעית מאת בטהובן, גם פרק מיוחד זה כתוב בצורת הווריאציות. אלא שכאן עשה ברהמס דבר שאיש לא עשה לפניו: פסקליה הוא בנה פרק סימפוני עם וריאציות כ ברוקית. הווריאציות הראשונות דרמטיות ואנרגטיות ולאחריהן קבוצה של וראיציות איטיות, שבהן הזמן כביכול עוצר מלכת. בווריאציות (חטיבת חזרה), שבים רפריזההבאות, במעין למציאות הטרגית ששררה בתחילת הפרק. את הסימפוניה הרביעית והאחרונה שלו השלים .1885־ ברהמס שתים־עשרה שנים לפני מותו, ב מקרה דומה אפשר לראות בסונטה האחרונה לפסנתר מאת בטהובן, שנכתבה כשש שנים לפני מותו של המלחין, עם פרק הווריאציות המסיים השמיימי. גם ברהמס הגיע בסימפוניה הרביעית עם פרק הווריאציות המסיים לשלמות כזאת, שככל הנראה ריפתה את ידיו מלהתמודד עם סימפוניה נוספת. גלעד ישראלי
DBE דיים ויויאן דאפילד דיים ויויאן דאפילד היא בתו של סר צ‘ארלס קלור, מאנשי העסקים המצליחים ביותר באנגליה אחרי מלחמת העולם השנייה, ואחד הפילנתרופים הנדיבים ביותר של זמננו. דיים ויויאן התחנכה לאור , היא 1979 מורשת זו, עם מחוייבות לתמיכה בפעילות פילנתרופית. לאחר מותו של סר צ‘ארלס בשנת לקחה על עצמה את תפקיד היו“ר בקרנות קלור בישראל ובאנגליה. בישראל, מילאה דיים ויויאן מגוון רחב של תפקידים, ביניהם סגנית יו“ר חבר המנהלים של מכון ויצמן למדע. היא עמיתת כבוד של העיר ירושלים וזוכת פרס טדי של קרן ירושלים. בנוסף, הוענקו לה תארי דוקטור לשם כבוד ממכון ויצמן למדע ומהאוניברסיטה העברית בירושלים. באנגליה, מעורבת דיים ויויאן במספר רב של עמותות, ומילאה תפקידים במועצות מנהלים של ; חברה 2010-2007 ארגונים רבים, ביניהם: יו“ר קמפיין הפיתוח של אוניברסיטת אוקספורד בשנים ; חברה במועצת המנהלים של בית האופרה המלכותי; NSPCC במועצה לענייני פיתוח של ארגון - 2002 נאמנה בחבר המנהלים של גלריית דולוויץ‘; חברת הנהלה ב"סאות‘ בנק סנטר“ בין השנים CBE זכתה בתואר הכבוד 1989 !” בהאליפקס. בשנת Eureka” ויו“ר ומייסדת מוזיאון הילדים 2016 (תארי אבירות המוענקים ע"י מלכת אנגליה) על פעילותה לרווחת אזרחי DBE בתואר 2000 ובשנת בריטניה ותרומתה לתחום האומנות. ) והיתה תורמת מרכזית לבניין, JW3( דיים ויויאן יזמה את הקמת המרכז הקהילתי היהודי בלונדון .2013 שנחנך בספטמבר צילום: מריה ספאן
הקונצרט הבא 9 ' קונצרט למנויים מס חיפה, אודיטוריום חיפה 21:00 | כ"ד באייר תשפ"ד | 1.6.2024 | מוצ"ש | קלאסי במוצ"ש כריסטוף אשנבך מנצח רנו קפוסון כנר בטהובן: הפתיחה "אגמונט" שומאן: קונצ'רטו לכינור 25 ' ברהמס־שנברג: רביעייה ב־סול מינור לפסנתר ולכלי קשת, אופ 5 ' קונצרט למנויים מס תל אביב, היכל התרבות ע"ש צ'רלס ברונפמן, אולם הקונצרטים ע"ש לואי 19:00 | כ"ה באייר תשפ"ד | 2.6.2024 | ' יום א | 7:00־ שבע ב כריסטוף אשנבך מנצח רודולף בוכבינדר פסנתרן מוצרט: הפתיחה לאופרה "דון ג'ובני" ב־רה מינור 20 ' מוצרט: קונצ'רטו מס 5 ' בטהובן: סימפוניה מס
ביה״ס למוזיקה ע״ש בוכמן־מהטה באוניברסיטת תל אביב הפילהרמונית הישראלית ואוניברסיטת תל אביב הקימו את ביה״ס האוניברסיטאי ע״ש יוסף בוכמן וזובין מהטה. בשותפות חסרת תקדים של שני גופים מובילים בתחומם, מכשיר בית הספר דור עתיד למוזיקאים בישראל ופועל לקידומם בארץ ובעולם. ביה״ס, שקם על בסיס האקדמיה למוזיקה הקיימת באוניברסיטה, כולל תוכנית מצוינות, מצטיינים במלגות לימוד 100־ שבה לומדים כ מלאות. נגני הפילהרמונית הראשיים מלמדים בביה״ס וזובין מהטה הוא נשיא הכבוד שלו. הקמת ביה״ס הגבוה למוזיקה התאפשרה בזכות תרמותו הנדיבה של מר יוסף בוכמן, ידיד ותיק של התזמורת הפילהרמונית הישראלית וסגן יו״ר חבר הנאמנים של אוניברסיטת תל אביב. התזמורת באינטרנט הנכם מוזמנים לבקר באתר האינטרנט www.ipo.co.il של התזמורת בכתובת ובעמודי הפייסבוק והאינסטגרם שלנו. הסידרה הקאמרית 17:00 | ימי שבת אולם צוקר, היכל התרבות ע״ש צ׳רלס ברונפמן, תל אביב . בקונצרט ינגנו 2024 במאי 25 ־ בסידרה הקאמרית יתקיים ב 7 ' קונצרט מס חברי התזמורת הקלרניתן יבגני יהודין, נגן הקרן חגי שלום, נגן הבסון דניאל מזעקי, נגן הבאס ברנדן קיין, רביעיית מיראמיס: הכנרות פולינה יהודין ויוקי אישיזקה, הוויולנית גילי רדיין־שדה והצ'לנית ליה חן פרלוב, והפסנתרן רפאל סקורקה. הם יבצעו פרק רביעייה מאת שוברט, שישייה לקלרינט, לקרן, לפסנתר ולשלישיית כלי קשת מאת פנדרצקי ושמינייה מאת שוברט. סידרת פוקוס אולם צוקר, היכל התרבות ע״ש צ׳רלס ברונפמן, תל אביב 24־ בסידרת פוקוס - "המורה והתלמיד" - יתקיים ביום ב' ה 4 ' קונצרט מס . בקונצרט תנגן רביעיית הרקולס המורכבת מחברי התזמורת 2024 ביוני הכנרים איליה קונובלוב ודניאל אייזנשטד, הוויולן ולדיסלב קרסנוב והצ'לנית ("העפרוני") 5 ' מס 64 ' ליה חן פרלוב. הם יבצעו את הרביעייה לכלי קשת, אופ ("רזומובסקי") 1 ' מס 59 ' לכלי קשת, אופ 7 ' מאת היידן, ואת הרביעייה מס מאת בטהובן. ניתן לפנות למחלקת המנויים של התזמורתלפרטים נוספים *3766 טלפון
וסילי פטרנקו מנצח וסילי פטרנקו הוא המנהל המוזיקלי של התזמורת , ומנצח 2021־ הפילהרמונית המלכותית החל מ ראשי של תזמורת הנוער של האיחוד האירופי . הוא המנהל המוזיקלי של התזמורת 2015־ מ הפילהרמונית המלכותית של ליברפול, בה גם .)2021־2006( כיהן במשך זמן רב כמנצח ראשי במסגרת תפקידיו הקודמים כיהן פטרנקו בין השאר כמנצח אורח ראשי ולאחר מכן כמנהל אמנותי של התזמורת הסימפונית הממלכתית ), מנצח ראשי של 2022-2016( של רוסיה ) ומנצח 2020-2013( הפילהרמונית של אוסלו אורח ראשי של תיאטרון מיכאלובסקי בסנט 1976־ ). וסילי פטרנקו נולד ב 1997-1994( פטרבורג והחל את חינוכו המוזיקלי בביה”ס למוזיקה לבנים בסנט פטרבורג – בית הספר הראשון ללימודי מוזיקה ברוסיה. לאחר מכן למד בקונסרבטוריון של סנט פטרבורג, בו השתתף בכיתות אמן עם מנצחים ידועי שם כגון מאריס יאנסונס ויורי טמירקנוב. הוא עבד עם התזמורות החשובות בעולם, בהן הפילהרמונית של ברלין, הגוונדהאוס בלייפציג, הסימפונית של לונדון, הפילהרמונית של לונדון, תזמורת פילהרמוניה, הפילהרמונית של סנט פטרבורג, התזמורת הלאומית של צרפת והתזמורת הסימפונית של סידני. פטרנקו הופיע בפסטיבלים כגון פסטיבל אדינבורו, פסטיבל BBC־ גראפנג באוסטריה ופסטיבל הפרומס של ה בו הופיע פעמים רבות. פטרנקו מרבה לנצח גם בבתי אופרה, והרפרטואר שלו כולל למעלה הופיע לראשונה 2010 אופרות. בשנת 30־ מ בפסטיבל האופרה גליינדבורן עם האופרה מקבת’ ובאופרה של פריז עם האופרה יבגני אונייגין. הקלטותיו הרבות כוללות את מחזור הסימפוניות של שוסטקוביץ’ עם התזמורת הפילהרמונית המלכותית של ליברפול בחברת התקליטים נקסוס, הקלטות שזכו לשבחים ברחבי העולם. לאחרונה גם הקליט עם התזמורת הפילהרמונית של אוסלו את הסימפוניות של סקריאבין והפואמות הסימפונית של שטראוס. פטרנקו זכה בפרסים רבים בהם פרס “האמן הצעיר של השנה” ) של גרמופון. 2017( ” ) ופרס “אמן השנה 2007( בנוסף לחברות הכבוד באוניברסיטת ג’ון מור ), הוא האדם השני בלבד שזכה 2012( בליברפול בתואר דוקטור לשם כבוד גם מהאוניברסיטה של ליברפול וגם מאוניברסיטת “הופ” בליברפול .)2009(
אווה בהרי כנרת הכנרת השוודית אווה בהרי היא מוזיקאית רבת הישגים ובעלת משיכה מרעננת לרפרטואר ייחודי. בהרי זכתה בפרסים רבים, בהם הפרס ), הפרס 2021( השלישי בתחרות פגניני בגנואה הרביעי בתחרות הכינור הבינלאומית על שם ) והפרס הראשון 2021( טיבור ורגה בסיון שבשוויץ .)2019( בתחרות המוזיקה אורורה בסטוקהולם היא עבדה עם מנצחים כגון סנטו־מתיאס רובלי, פקה קוסיסטו וריאן בנקרופט. בהרי הופיעה עם תזמורות חשובות כגון הסימפונית של גטבורג, התזמורת הפילהרמונית המלכותית של סטוקהולם, התזמורת של תיאטרו קרלו פליצ׳ה בגנואה, הפילהרמונית של באדן־באדן, התזמורת הסימפונית של מאלמו והתזמורות הסימפוניות של אודנסה (דנמרק) וגאוולה 2023/24 (שוודיה). הופעותיה הבולטות בעונת כוללות בין השאר קונצרטים עם תזמורת פילהרמוניה והתזמורת הסימפונית של טוקיו. כנגנית נלהבת של מוזיקה קאמרית הופיעה בהרי בפסטיבלים ידועים כגון פסטיבל המוזיקה שלזוויג־הולשטיין, פסטיבל אקס־אן־פרובאנס ופסטיבל המוזיקה סנטנדר, וניגנה עם מוזיקאים כגון קיריל גרשטיין, דניאל הופ, אדריאן לה מארקה, קמיל תומאס ועוד רבים. הופעותיה הבולטות ברסיטלים כוללות רסיטל מיצירותיו של פגניני במרכז האומנויות של סיאול, רסיטל במוזיאון הכינורות בקרמונה בו ניגנה על כינור גווארנרי דל ג׳זו המכונה ״שטאופר״ משנת , ורסיטל בקונצרטהאוס בברלין. אווה בהרי 1734 החלה את לימודי התואר הראשון והשני שלה באקדמיה למוזיקה ע״ש הנס אייזלר בברלין תחת הנחייתו של הפרופסור קוליה בלאכר. השלימה תואר נוסף באקדמיית וולטר 2021־ ב תקבל 2024 שטאופר בקרמונה, איטליה. באביב מהאקדמיה למוזיקה ע״ש הנס אייזלר דיפלומת , התואר הגבוה ביותר עבור Konzertexamen מבצעים מצטיינים. בהרי מנגנת על כינור מבית היוצר של ג׳ובאני פרנצ׳סקו פרסנדה שנבנה והושאל לה על ידי הקרן הגרמנית 1829־ בטורינו ב לחיי המוזיקה. זוהי הופעתה הראשונה עם הפילהרמונית הישראלית.
כינור ראשון דומיטרו פוצ׳יטרי נגן ראשי• כיסא בלנש ויעקב זילברשץ איליה קונובלוב נגן ראשי• סעידה בר לב מישנה לנגן ראשי דניאל אייזנשטד גנדי גורביץ אדלינה גרודסקי ילנה טישין כיסא קלייר ואלברט שוסלר ז"ל פולינה יהודין סולומון כיסא סר הארי וליידי יהודית לב יומדין נעם יפה מלגת קולטון שרון כהן כיסא רבקה סקר ועוזי צוקר אלאונורה לוצקי בעילום שם שי נקש דרורית פלק ניצן קאנטי כיסא רנה ובוב דרייק גלעד ריבקין כיסא נכדיה של סנדי קולינס כינור שני ארי וילאמסון* יבגניה פיקובסקי* אמנון פלק** יוקי אישיזקה אלינה בויארקינה מלגת קולטון שמואל גלזר אלכסנדר דוברינסקי אנה דולוב כיסא יאנה פרידמן הדר כהן כיסא רחל וליאון קופלר טומוקו מלכין אסף מעוז כיסא פרנסואז ודויד וינטון סיון מעיני כיסא מייקל ופלישה קריסטל מריאנה פובולוצקי כיסא אווה ועזרא מרקוס ♦ מריה רוזנבלט כיסא ג'פרי וסוזן זמט אביטל שטיינר טונה אולגה שטרן ויולה מרים הרטמן* כיסא רות וראובן שריפט דמיטרי רטוש* כיסא משפחת מרילין וזיגי ז״ל צירינג אמיר ון דר האל** יבגניה אורן בעילום שם אריק בוכברגר מלגת קולטון לטם ביידר בן אהרן ישעיהו גינזבורג יונתן גרטנר כיסא מארק ולידיה לאואר סופיה לבד קלרה נוסוביצקי מתן נוסימוביץ׳ כיסא ג'ון פורטר ולדיסלב קרסנוב גילי רדיין־שדה כיסא רנה גלימיר הורטיג צ׳לו הרן מלצר* כיסא קרן אננברג ליה חן פרלוב* כיסא משפחת בולג דמיטרי גולדרמן כיסא רות זיגלר ז"ל תמר דויטש מלגת קולטון אייל היימן לינור כץ כיסא סמדר ודוד כהן קיריל מיכנובסקי כיסא משפחת גרהם אנריקא מלץ כיסא מירתה ופרד שאול גל ניסקה כיסא רינה מאייר פליקס נמירובסקי כיסא קרן לזרוס יעקב קשין כיסא אודרי ומייקל דנגור באס ברנדן קיין* ניר קומפורטי** בראד אניס הסינקופטורים של ויינטראוב אורי ארבל כיסא יוסי חכמי מיקה בן אהרון עמרי וינברגר כיסא פרלה וקרלוס חיניץ נועם מסריק כיסא אריאל ושלמה מרקל דוד סגל נמרוד קלינג נבל יוליה רובינסקי* כיסא טד והדי אורדן ז"ל חליל גי אשד* כיסא רושל ודייויד א' הירש תומר עמרני* בועז מאירוביץ׳ כיסא אדם, תמרה, ושרונה קרני כהן ליאור איתן כיסא מיכאל ואנג'לה סורקין פיקולו ליאור איתן מנהל מוזיקלי להב שני הפילהרמונית ה י ש ר א ל י ת 2023-24 תשפ"ד | חברי התזמורת
אבוב ליאור מישל וירוט* דודו כרמל* כיסא משפחת מרילין וזיגי ז״ל צירינג דמיטרי מלכין כיסא אנג'לה וריצ'רד קמבר תמר נרקיס-מלצר כיסא מריו א' אדלר קרן אנגלית דמיטרי מלכין קלרינט רון זלקה* כיסא ד"ר הנס לויטוס יבגני יהודין* רשלי דייוויס כיסא שרלוט ומוריס לוסון יונתן הדס כיסא דניס אספנדי קלרינט פיקולו רון זלקה יבגני יהודין קלרינט באס יונתן הדס בסון דניאל מזעקי* עוזי שלו** כיסא ביילי ויוחנן גלעד גד לדרמן כיסא איאן פישר יעל פליק משרת המנהל המוזיקלי - בנדיבות קרן רוזלינד וארתור גילברט זובין מהטהמנהל מוזיקלי אמריטוס: אהרון פוגל (יו"ר), אפרים אברמזון, ענת לוין, רבקה סקר, מיכאל צלרמאירדירקטוריון התזמורת: יאיר משיח המזכיר הכללי: | יובל שפירא (יו"ר), יונתן גרטנר, בועז מאירוביץ'הנהלת התזמורת: עליזה מיויסמנהלת הפעילות האמנותית: שלמה הנדל (יו"ר), יצחק גנוט, רונית בכר, ליאורה מינקה, טל בן רעי (משקיף), הדר כהן (משקיף)ועדת ביקורת: כיסא-קנדה של הנגן הראשי • נגן ראשון * מישנה לנגן ראשון ** בחופשה או שבתון ♦ נגן-אורח ■ מועצת הנגנים: חגי שלום (יו"ר), יונתן גרטנר, ארי וילאמסון, שרון כהן, בועז מאירוביץ', דן מושייב, נועם מסריק, גילי רדיין־שדה, יובל שפירא מנהלת | מנהלת שיווק: יעל ירדני־סלע | מנהל כספים: אלכס זיו | יו"ר האספה: ניר ארז | מפקח: הדר כהן | מנהלת חבר הנגנים: מיכל באך מנהלי צוות: | נירה אוריין מנהלת מחלקת מנויים: | מנהלת תוכנית "מפתח": אירית רוב | גזברית: רחלי טימור | חשבונות ראשית: ענת אלדר עוזרת למנהלת | שיווק והפקה: ליז פישר | עוזרת למזכ"ל: איריס אברמוביץ | מנהל מערכות מידע: שלומי טימור | בגרט חן, צבי נתנאל עוזרות למנהלת חבר הנגנים: יעל גלזר, קטיה | שיווק וסושיאל מדיה: אהד דן | נציבת פניות הציבור: רחל לוי | הפעילות האמנותית: ניצן ורדי | עודד שני-דור עורך התוכנייה: | עוזרת גזברית: אורלי גולן | חשבת שכר: ליאת אוחיון | מנהלת מחלקת שכר: אורלי זביב | דשקוב טוטב יחסי ציבור: שלום תל אביב | היסעים ורכש: איתי לוי | מנהלת הארכיון: אביבית הוכשטטר | מישנה לעורך התוכנייה: נוגה שלוש OPEN : עיצוב גרפי | ) (גדי 077-3330775 ' הפקת התוכנייה: רותם פרסום והפקות בע"מ, טל קונטרה־בסון גד לדרמן קרן דלית סגל** כיסא עירית רפפורט וגלן פרי מיכאל סלטקין** מיכל מוסק כיסא טובה וסמי סגול יואל עבאדי כיסא גלוריה גולדשטיין לוקה פראיולו חגי שלום כיסא ג'ניס אטקינס חצוצרה יגאל מלצר* כיסא ביאנקה וסטיוארט רודן זאכרי זילברשלג כיסא תמי ויהודה רווה ערן ראמי כיסא חנה ורנדי פולנסקי ז"ל יובל שפירא כיסא מישל נאסר טרומבון ניר ארז* טל בן רעי** כיסא אדוארד לי נתנאל ביקוב מיכה דייוויס טרומבון־באס מיכה דייוויס טוּבּה איתי אגמון* טימפני דן מושייב* כיסא מרשה ואלן לי זיו שטיין** כיסא מאריי ס' ז"ל ונטלי כץ כלי הקשה אלכסנדר נמירובסקי כיסא לינדה ומייקל ג'סלסון איל רפיח זיו שטיין ספרנית ראשית: טל רוקמן מישנה לספרנית ראשית: אכד יזרעאל בתיה פרנקלך מנהל תפעול ובמה: עמית כהן עוזר טכני: דניס רובין נועם פולונסקי
פרנק לואי סריו"ר כבוד: אבי אורטליו"ר הדירקטוריון: מיקי דהבמנכ"לית: דודיג גרשון, יאיר המבורגר, שרה להט, ג'וזיאן צביה מיתר, חברי הדירקטוריון: רמי נוסבאום, טובה סגול, שרה סלע, רבקה סקר, עירית רפפורט, עמי שגיא, רות שטרית, ראובן שריפט, יונתן גרטנר, בועז מאירוביץ', יובל שפירא עו"ד מיכאל צלרמאיריו"ר אמריטוס: אורנה אשרגיוס ופיתוח משאבים: סטפני מרדלרקשרי חוץ: עמית קכמןאחראית משפחת הקרן: | הגר אלאור־בורלאמנהלת משרד: קרלוס חברי כבוד, קרן התזמורת וידידי הפילהרמונית הישראלית בארה"ב: אבולסקי, מריו אדלר, יוסף בוכמן, גרדה ברנדר, רות וצ'רלס גולד, סר הארי דג'נוגלי, היידי וולף, אליין וג'יימס וולפנסון, דודי וייסמן, צבי זיו, ראש עיריית תל אביב-יפו מר רון חולדאי, סר רונלד ושרון כהן, חיים כצמן, ג'יין ודון לבל, סר פרנק לואי, טובה וסמי סגול, לין סימס, סוקי סנדלר, רבקה סקר, אמילי והורציו פורמן, אהרן ג. ומאיה פרנקל, פייגי צימרמן, מוריס קאהן, יהודית וקובי ריכטר, כנה וזלמן שובל, פרד שטיין, לינדה ואלי שטרייט, רות שטרית יועצים משפטיים (פרו בונו) לפרויקט שיפוץ היכל התרבות: גוטליב, גרא, אנגל ושות זובין מהטהיו"ר: פנחס צוקרמן ואמנדה פורסייתיו"ר כבוד משותפים: עוזי צוקר ורבקה סקרנשיאים משותפים: ריטה וצ'רלס ברונפמןנשיאי כבוד: מרשה נוריה ליסגנית נשיא: מריו אדלרסגן נשיא: צ'רלס ברונפמן, סר פרנק לואי, לילי ספרא, לורד חברי כבוד: ג'קוב רוטשילד, לין שוסטרמן, עודד גרא (מייסד) ארנון אדר, יוסף בוכמן, אנט בולג, בעילום חברים ונדבנים: שם, סוזנה ורנה ברגינסקי, גרדה ברנדר, מריאן ודורון לבנת, דיים ויויאן דפילד, רושל ודוד הירש, היידי וולף-קאופמן, לורן וג'ון ורוניס, ליליאן ורנון, ג'יין ודון לבל, אניטה ונסים מאיו, טובה וסמי סגול, לין סימס, סוקי סנדלר, אמילי והורציו פורמן, פייגי ורובין צימרמן, מיכל ומיכאל צלרמאיר, מוריס קאהן, ג'ודית וברטון רזניק, יהודית ויעקב ריכטר, מירתה ופרד שאול, ליזיקה ועמי שגיא, כנה וזלמן שובל אנדריאה ברונפמן ז"ל, לורד וולפסון ז"ל, אבות מייסדים: שרה מאיר ז"ל, הרמן סנדלר ז"ל, אדמונד ג' ספרא ז"ל מיקי דהבמנכ"לית: קרן הפילהרמונית הישראלית חבר הנאמנים הבינלאומי של הפילהרמונית הישראלית משרדי קרן התזמורת ע"ש דינה ויונה אתינגר 6123401 , תל-אביב 23500 . , תל-אביב / כתובת למכתבים: ת.ד 1 רח' הוברמן office@ipofund.co.il : / ד.אלקטרוני 03-6296267 : , פקס 03-6296266 :' טל תורם ראשי ומעלה): $10,000,000( צ'רלס ברונפמן נדבנים מייסדים ומעלה): $2,000,000( בנק הפועלים ליידי שירלי ז"ל וסר פרנק לואי רבקה סקר ועוזי צוקר רות רפפורט ז"ל קרן משפחת רפפורט ליזיקה, עמי וטדי שגיא נדבנים ומעלה): $1,000,000( יעל ורמי אונגר ברקת ויוסף בוכמן ליידי קרול ז"ל וסר הארי דג'נוגלי שרה סלע ופרופ' מיכאל סלע ז"ל לילי ספרא ז"ל הרוזנת יוקו נגאה צ'סקינה ז"ל קרן קלור לישראל קרן שוסטרמן (ישראל) יקירים ומעלה): $500,000( מריו אדלר מלונות דן היידי וולף קרן וולפסון טובה וסמי סגול פייגי ורובין צימרמן מיכל ועו"ד מיכאל צלרמאיר יהודית וקובי ריכטר תומכים מייסדים ומעלה): $250,000( פופי וקרלוס אבולסקי אמנון ז"ל ואורה גולדנברג מייקל וג'קי ג'י תמיר גילת לזכר אביו יצחק (גוגו) גילת ז"ל פרלה וקרלוס ג'יניץ מרשה ומיכאל גרין סוזנה וורסט נעמי ומאייר זפרני פרידה ויוקו חמיד איילת וצבי ימיני בתיה כהנא ודניאל יוסידמן לינדה ואלן לנדיס גילה ועמי לפידות גליה ויהושע מאור משפחת מאייר רות ורוברט מגיד ד"ר גיל מיליקובסקי ז"ל מיכאל מירילשווילי קרן משפחת צבי ועפרה מיתר לזכר בלנש ויעקב זילברשץ אווה ועזרא מרקוס ד"ר רות ומנחם סלע איה ועופר עזריאלנט אורלי וד"ר גבריאל פיקר יוסי ז"ל ודליה פרשקר לזכר סוניה ויהושע כצמן לילי ואבנר נווה אריק צדר ז"ל ושולה צדר חדוה ואבישי רייכס רלף ז"ל וזהבה קוהן מישל וג'רלד רמניסיאנו לזכר יטה ואייבן פופ נתרם באהבה ע"י רינה וריצ'רד שטיין ג'ודי ומיכאל שטיינהרדט שמחה שטרן ורד ופרופ' אריה שלו ד"ר נילי ואדי שלו קבוצת אלון אנט וסמי ז"ל בולג- רוטשילד אתל (אסתר) בסקין ז"ל משפחת ברגינסקי גרדה ברנדר רחל גוטסמן קרן מ.א.ה. לזכרם של מרגוט וארנסט המבורגר אנדה ז"ל והנרי זימנד ד"ר עדנה טוקטלי סר רונלד וליידי שרון כהן לזכר משה ושרה מאיר מישל נאסר לינדה ויצחק סגול לינדה ואלי שטרייט אמילי והורציו פורמן מאיה ר. ואהרן ג. פרנקל מוריס קאהן כנה וזלמן שובל תומכים ומעלה): $100,000( לזכר יונה ודינה אתינגר ז"ל אדריאן ופיטר ביברשטיין ורד בן דהאן לזכרו של אלברטו בן דהאן ג'ונתן בר קרן אהרון גוטוירט יואב גוטסמן לזיכרה של רותי גוטסמן משפחת גיינספורד קרן הוארד גילמן אסתר וחנוך דרזביץ לזכר מרים ודוד וייס, קראקאס, ואלן ומרדכי גלעד אריאלה ואיתן ורטהיימר טליה וגד זאבי יוסי חכמי לזכר רעיה יגלום סמדר ודייויד כהן חיים כצמן לכבוד ליידי רוזלינד ליונס מדייויד ליונס, פטרישה מוד-רוקסבי וג'ונתן ליונס לזכר אימם משפחת ברונו ז"ל ואלכס לנדסברג רפי מהודר ג'וזיאן צביה מיתר אנטה נכט ג'ון פורטר זהבה ומיכאל ז"ל פירון אווה ומייקל פישר דייויד פרנקלין לזכר יונתן פרנקלין ז"ל קרן קיסריה ע"ש אדמונד בנימין דה רוטשילד מייקל ופלישה קריסטל, לזכר רחל קריסטל תמר רודיך ז"ל קרן מרק ריץ' עירית רפפורט וגלן פרי מירתה ופרד שאול ליאורה ומנחם שטרנברג רות ומאיר שטרית לזכר בתם מירי ריקה שפירו, לזכרם של הורי אברם מ' וחיה שפירו ואחי שלמק שפירו רות וראובן שריפט מממנים ומעלה): $50,000 ( לילי אלשטיין דוריס ומורי ארקין ויויאן ומואיז בקר גלוריה גולדשטיין משפחת גיינספורד ברברה וסטנלי גרין בלה גרסטל רנה ורוברט דרייק קרן הישג ג'וזפין וצבי זיו נורית ואילן יגלום רוברט כהן ג'ו קרול ורונלד ס' לאודר שרה להט מריאן ודורון ליבנת אניטה ונסים מאיו אילנה מאירוביץ' לזכר הוריה הדסה וראובן חוטורי אריאלה ושלמה מרקל מריון וגי נגאר דיים שירלי פורטר מייק פלידרבאום סוזי ודן פרופר אהובה וגבי פרץ עירית ויונתן קולבר רחלי ולאון קופלר סנדרה קולינס מיני קופילוב יצחק קפולר מיכל רובנר יהודה ותמי רווה מירה וסטיבן רוס לזכרן של משפחות שיטנוביצר ושמידט מיטיבים ומעלה): $25,000 ( איציק ומלכה (מטלון) איסטריק לזכרו של אבי מטלון חוה ואלפרד אקירוב דניאל אריסון דורסמן אורה בהרב אווה ומרק ביסן חנינא ברנדס ידידי התזמורת שנלקחו מאתנו: רנאטה אדלר, דינה אתינגר, סמי בולג, אילנה בן עמי, אנדריאה ברונפמן, יוסף ברנדר, אמנון גולדנברג, בנו גיטר, מרישה גרטלר, ליידי קרול דג'נוגלי, הוד מעלתו הדוכס מאדינבורו, רעיה יגלום, שולמית כצמן, ליידי שירלי לואי, ליידי רוזלין וסר ג'ק ליונס, סי סימס, פרופ' מיכאל סלע, לילי ספרא, ג'ון פורטר, ז'ק פלידרבאום, אריק צדר, רובין צימרמן, הרוזנת יוקו נגאה צ'סקינה, ז'קלין קאהן, תמר רודיך, רות וברוך רפפורט, מיכאל שטראוס
flippingbook.comRkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5