מסורת וחדשנות באמנות יוצרים ביניהם מתח דיאלקטי, כפי שמתאר זאת תומאס מאן בספרו "דוקטור פאוסטוס" דרך הגיבור, מלחין אשר במהלך הרומן מפתח את שיטת שנים עשר הטונים, בהשאלה מארנולד שנברג. על אף החדשנות והמודרניזם של שנברג, דיאלקטיקה זו בין מסורת וקדמה נוכחת באופן עמוק בדמותו. "איני מבקש להיות דמות מוזיקלית מאיימת, אלא ממשיך טבעי של המסורת הטובה והישנה." כך לנדבן ופטרון המלחינים 1923 כתב המלחין בשנת ורנר ריינהרט. שנברג פיתח הבנה מעמיקה של טכניקות קומפוזיטוריות, צורות מוזיקליות ותזמור בגיל צעיר, באמצעות כתיבת עיבודים ליצירותיהם של מלחינים אחרים. עיבודים לאופרטות וכתיבת רדוקציות לפסנתר אפשרו למלחין הצעיר לשרוד מבחינה מקצועית. בעזרת תיווכו של מורו (ולימים גיסו) אלכסנדר זמלינסקי, הוזמנו משנברג עבודות תזמור שונות. בנוסף, כתב עבור הוצאות תווים עיבודים לפסנתר, כגון גירסאות לארבע ידיים לאופרות "הספר מסביליה" מאת רוסיני ו"רוזמונדה" מאת שוברט. בעוד שבתקופות מאוחרות יותר עיבד יצירות גדולות מימדים לאנסמבלים מצומצמים, בשנות של המאה העשרים יצר שנברג סדרת 30־ וה 20־ ה עיבודים ליצירות מפרי עטם של מלחינים כגון יוהאן סבסטיאן באך, הנדל וברהמס. בצעירותו הושפע המוזיקאי האוטודידקט מסגנונו של ברהמס באופן כמעט בלעדי, ומאוחר יותר החל להעריץ את וגנר בעקבות מורו זמלינסקי. "משום כך יצירות מתקופה זו, כגון שישיית המיתרים "ליל זוך", מדגימות מצד אחד טכניקה וגנריאנית (...) ומצד שני מראות שימוש ב'טכניקת הווריאציה המתפתחת' של ברהמס, כפי שכיניתי אותה". בעצתו של המנצח אוטו קלמפרר, נכתב בלוס העיבוד לרביעיית הפסנתר 1937 אנג'לס בשנת מאת ברהמס. שנברג כינה 25 ' ב־סול מינור, אופ את העיבוד לעיתים בבדיחות, אך גם בגאווה, "הסימפוניה החמישית" של המודל לחיקוי שלו. קלמפרר שניצח על ביצוע הבכורה אמר על היצירה בעיבודו של שנברג כי המאזין כבר לא אוהב לשמוע את הרביעייה המקורית, משום שהעיבוד נשמע כה יפה. שנברג עיצב מחדש את היצירה לתזמורת גדולה, באופן שעלול להישמע לאוהביו המושבעים של ברהמס כחילול קודש וכשלילה של מגבלות המעבד, אך עם זאת הוא טען בצניעות: "היה עליי להעביר את הצלילים הללו לתזמורת, ומלבד זה לא עשיתי דבר". באשר לבחירתו של שנברג ברביעייה זו מאת ברהמס, הוא מונה שלוש סיבות: הראשונה היא אהבתו ליצירה, השניה היא שמדובר ביצירה המבוצעת לעיתים רחוקות, והשלישית - "היא תמיד מבוצעת בצורה לא טובה, כיוון שככל דקות 43־ כ ב־סול מינור לפסנתר ולכלי 1 ' רביעייה מס 25 ' קשת, אופ )1951-1874( תזמור מאת ארנולד שנברג )1897-1833( יוהנס ברהמס אלגרו אינטרמצו: אלגרו מא נון טרופו אנדנטה קון מוטו רונדו אלא צינגרזה: פרסטו
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5