67 היה איכפת לי בשעת לילה מאוחרת זו אם מישהו מבכירי הקונסוליה ינזוף בי למחרת היום. משב רוח קריר קידם את פני בפתח המלון. זוג אוהבים נסעו בכרכרה רתומה לשני סוסים עייפים ליד הפארק. אורות ניאון ריצדו מרחוק, פרסומת למגהצי אדים וסיגריות. כשהמתנתי למונית הבחנתי שמשלט המלון נשמטו שתי האותיות הראשונות ואפשר היה לקרוא רק את Lower- . נהג מונית מבוגר עצר ליד המלון. הוא נראה יהודי שנולד ב sex House המלים ? אמר, בחור צעיר כמוך לוקח מונית? לא יכולת Beacon Hotel- או בברוקלין. ל East Side ללכת ברגל עשרים וכמה בלוקים? אתם מפונקים! ממש מפונקים! מאיפה אתה? ישראל? ולנו היה נדמה שאתם קשוחים יותר. לא הגבתי לדבריו אלה. לא היה איכפת לי אם יעליב ישראלים או לא. כל שביקשתי היה לחזור לחדרי ולהשתרע על המיטה בדירה שבקומה .25- ה לילה אבוד. את דיזי החמצתי הלילה הזה, אולי יופיע ב"וילג' גייט" בקרוב שוב. במה שנותר " ולפתע Essex House" מהלילה ההוא חלמתי על גולדה: אוחזת בווילון בחדרה במלון החלון נפתח במשב רוח אימתני, וגולדה עפה עם הווילון, בידה מחזיקה סיגריה "סופּרפיין" מעלה עשן וקוראת אלי: דרישת שלום לסבתא! דרישת שלום לסבתא! היא עפה ומתרחקת עד להיותה נקודה קטנטנה בשמי התכלת העכורים של ניו יורק.
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5