57 ד אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, כַּעֲבֹר הַמּוֹעֵד אֲשֶׁר הָרְאָה שְׁלֹמֹה בַכּוֹכָבִים, וַיִּזְכֹּר אֶת-בִּתּוֹ הָעֲצוּרָה בַמִּגְדָּל, וַיֹּאמֶר לְהֲשִׁיבָה אֶל בֵּיתוֹ. וַיֵּרֶד בָאֳנִיָּה וַיָּבֹא אֶל הָאִי וְאֶל הַמִּגְדָּל, וַיִּתְבּוֹנֵן אֶל הַבְּרִיחִים וְאֶל הַמַּנְעוּלִים אֲשֶׁר על הַשְּעָרִים וְעַל הַדְּלָתוֹת מִחוּץ, וַיַּרְא כִּי שְׁלֵמִים הֵם וְלֹא נָגְעָה בָהֶם יָד, וַיְצַו לְגַדְּעָם, וְהַשְּעָרִים וְהַדְּלָתוֹת נִפְתָּחוּ. וַיָּבֹא הַמֶּלֶך אֶל הַמִּגְדָּל פְנִימָה, וַיֶּחֶרְדוּ הַזְּקֵנִים לִקְרָאתוֹ וַיְבָרְכוּהוּ לְשָׁלוֹם. וַיִּשְׁאָלֵם הַמֶּלֶך: “הֲשָׁלוֹם לְבִתִּי? אַיָּהּ?” וַּיאמְרוּ הַזְּקֵנִים: “שָׁלוֹם לָהּ, אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶך, וְהִנֵּה הִיא בְּחֶדְרָהּ.” וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶך אֶל חֲדַר הַנַּעֲרָה וְהַזְּקֵנִים הוֹלְכִים אַחֲרָיו. וַיְהִי כְּפָתְחָם אֶת-הַדֶּלֶת – וְהִנֵּה עֶלֶם יְפֵה תֹאַר עִם הַנַּעֲרָה בֶחָדֶר. וַיִּתְחַלְחֲלוּ הַזְּקֵנִים מְאֹד וַיָּמָת לִבָּם. וְהַמֶּלֶךְ נָתֵן בָּהֶם עֵינֵי זַעַם וַיִּשְׁאָל: “מִי זֶה?” וְלֹא יָכְלוּ הַזְּקֵנִים לַעֲנוֹת, כִּי נִבְהֲלוּ מְאֹד וַיִּהְיוּ לְאָבֶן. וַיַּעַמְדוּ מַחֲרִישִׁים וְחִוְרֵי פָנִים וְרָאשֵׁיהֶם מֻשְׁפָּלִים אַרְצָה. וַיִּרְקַע הַמֶּלֶךְ בְּרַגְלוֹ וַיִּקְרָא בְזָעַם: “הֲלֹא תַעֲנוּנִי, וְאִם אַיִן נְתָחִים תֵּעָשׂוּ!” וַיִּפְּלוּ הַזְּקֵנִים אַפַּיִם אָרְצָה, וְהֵמָּה יְרֵאִים וַחֲרֵדִים מְאֹד, וַיֹאמֵרוּ: “אֲהָהּ, אֲדוֹנֵינוּ הַמֶּלֶך. מַה-נֹאמַר וּמַה-נְדַבֵּר. חַי אֱלֹהִים, כִּי בְכָל-כֹּחֵנוּ שָׁמַרְנוּ אֶת-בַּת הַמֶּלֶךְ, וְגַם אֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע אֵי-זֹה הַדֶּרֶך בָּא הָעֶלֶם הֲלֹם.” וַיִּפֶן הַמֶּלֶך אֶל הַנַּעֲרָה וַיִּשְׁאָלֶנָּה בָּחֲרִי אַף: “סוֹרֵרָה, הַגִּידִי מַה-לָּעֶלֶם הַזֶּה פֹה?” וַתִּפֹּל הַנַּעֲרָה לְרַגְלֵי הַמֶּלֶך וַתֹּאמַר: “אַל בְּאַפְּךָ, אָבִי הַמֶּלֶך! כִּי רַק עם אֱלֹהִים הָיָה הַדָּבָר. הוּא שָׁלַח אֶת-מַלְאָכוֹ הַנֶּשֶׁר וַיָּבֵא אֵלַי עֶלֶם חֲמוּדוֹת, וָאֱהִי לוֹ לְאִשּׁה. קָחֵהוּ אֵלֶיךָ וּבָרְכֵהוּ אָבִי!” וַיִּשְׁאַל הַמֶּלֶך אֶת-הַנַּעַר: “מִי אַתָּה? ואֵי-זֹה הַדֶּרֶך בָּאתָ הֲלֹם?” וַיַּעֲמֹד הַנַּעַר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וַיַּעֲנֵהוּ בְלִי פָחַד, וַיְסַפֵּר-לוֹ אֶת-כָּל-הַדְּבָרִים וְהָאֱמֶת. וַיַּרְא הַמֶּלֶך אֶת-הַנַּעַר כִּי טוֹב, ויַטֵּ אֵלָיו חָסֶד. וַיְדַבֵּר אִתּוֹ וַיִּמְצָאֵהוּ עֶשֶׂר יָדוֹת בְּכָל-דְּבַר חָכְמָה וּמָשָׁל עַל
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5