56 " מִי אַתָּה וּמִי הֶבִיאֲךָ הֲלֹם?" וַיַּעַן הַנַּעַר בְּתָם-לִבּוֹ: “אַל נָא תִּירְאִי, הַנַּעֲרָה וְאַל נָא יִחַר לָךְ עָלָי. עִבְרִי אָנֹכִי, בֶּן עֲנִיִּים מִתּוֹשָׁבֵי עַכּוֹ, וַיִּדְבָּקַנִי אֶמֶשׁ הַגֶּשֶׁם בַּשָּדֶה, וַאֲנִי רָעֵב וְצָמֵא וּכְסוּת אֵין לִבְשָׂרִי, וָאֶשְׁכַּב בַּשֶּׁלֶד, וַיִּשָׂאֵנִי הַנֶּשֶׁר וַיַּנִיחֵנִי בַּמָּקוֹם הַזֶּה, וְעַתָּה לֹא אֵדַע אֵיכָכָה אֵצֵא מִפֹּה, כִּי הַיָּם מִסָּבִיב וסְפִינָה אֵין בְּכָל-גְּבוּלוֹ.” וַתַּחְמֹל עָלָיו בַּת הַמֶּלֶךְ, וַתּוֹרִידֵהוּ בַּלָּאט אֶל חַדְרָהּ, וַתִּרְחָצֵהוּ וַתַּלְבִּישֵׁהוּ, וַתַּאֲכִילֵהוּ וַתַּשְׁקֵהוּ, וַיָּשוּבוּ אֵלָיו כְּרֶגַע זִיו פָּנָיו וְרוּחוֹ הַטּוֹבָה. וַתִּרְאֵהוּ וְהִנֵּה הוּא יָפֶה אַף נָעִים, וַתִּשְׂמַח עָלָיו מְאֹד וַתִּמְתַּק לָהּ שִׁבְתּוֹ עִמָּה. וַתִּצְפְּנוֹ אִתָּה בְּחֶדְרָהּ, וְהַסָּרִיסִים לֹא יָדְעוּ, כִּי הֶעְלִימָהּ מֵהֶם אֶת-דְּבַר בּוֹאוֹ, וְהֵם גַּם הֵם לֹא יָבֹאוּ אֶל חֶדְרָהּ פְּנִימָה בִּלְתִּי אִם נִקְרָאוּ. וַתְּהִי מֵהַיּוֹם וָהָלְאָה יוֹצֵאת פַּעֲמַיִם בַּיוֹם וְהִגִּידָה לָהֶם אֶת-שְׁלוֹמָהּ, וְהַזְּקֵנִים לֹא שָׂמוּ אֶל לֵב, כִּי אָמְרוּ: אַךְ מִקְרֶה הוּא. וַיּוֹסִיפוּ לִשְׁקֹד עַל מִשְׁמְרוֹתָם שְׁקִידָה נִמְרָצֶת, וַיַּעֲמֹד אִישׁ עַל כַּנוֹ ואִישׁ עַל פְּקֻדָּתוֹ, וְעֵינֵיהֶם מְשׁוֹטְטוֹת וְאָזְנֵיהֶם זְקוּפוֹת וְאַפָּם מֵרִיחַ, כִּי הָיוּ הָאֲנָשִׁים כֵּנִים בִּמְאֹד מְאֹד וַיַּעֲשׂוּ אֶת-מְלֶאכֶת הַמֶּלֶך בֶּאֱמוּנָה וּבְלֵב שָׁלֵם. ג וּבַת הַמֶּלֶך רָאֲתָה אֶת-חָכְמַת הַנַּעַר הַמִּסְכֵּן וְאֶת-שִׂכְלוֹ הַטּוֹב וְאֶת-בֹּר לְבָבוֹ, וַתֶּאֱהָבֵהוּ בְּכָללְבָבָהּ וּבְכָל- נַפְשָׁהּ. וַיְהִי הַיּוֹם וַתֹּאמֶר אֵלָיו: “הַטּוֹבָה אֲנִי בְעֵינֶיךָ לָקַחַת אוֹתִי לְאִשּׁה?” וַיֹּאמֶר הַנַּעַר: “לָמָּה תִּשְׁאָלִי עֶבֶד אֲנִי לִרְחֹץ אֶת-רַגְלָיִךְ.” אָז הִגִּידָה לוֹ הַנַּעֲרָה מָה עַזָּה אַהֲבָתָהּ לוֹ, כִּי טוֹב וְיָקָר הוּא לָהּ מִכָּל בְּנֵי-הַמְּלָכִים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ, וְכִי מֵאֱלֹהִים הָיְתָה זֹאת לְהָבִיאוֹ הֵנָּה עַל כַּנְפֵי נֶשֶׁר, וְכִי מֵאָז רָאַתְהוּ דָבְקָה נַפְשָׁהּ אַחֲרָיו, וְכִי בִּלְעָדָיו אֵין חַיֶּיהָ חַיִּים, וְעוֹד דְּבָרִים רַבִּים כָּאֵלֶּה וְכָאֵלֶּה דִבְּרָה אֵלָיו הַנַּעֲרָה בְחֹם לְבָבָהּ, וְהוּא גַם הֵשִׁיב לָהּ דִּבְרֵי אַהֲבָה שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה, וַיִּכְרְתוּ שְׁנֵיהֶם בְּרִית אַהֲבַת עוֹלָם. וַיָּקָם הַנַּעַר וַיַּקִּז דָּם מִיָּדוֹ, וַיִּכְתֹּב בְּדָמוֹ אֶת-דִּבְרֵי הַבְּרִית בַּסֵּפֶר, כָּתֹב וְחָתֹם, וַיְאָרְשֶׂנָה לוֹ כַּמִּשְׁפָּט, וַיֹּאמַר: עֵד יְיָ וְעֵדִים מַלְאָכָיו מִיכָאֵל וְגַבְרִיאֵל. וְהַסָּרִיסִים לֹא יָדְעוּ מִכָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה קְטַנָּה וּגְדוֹלָה, כִּי אֵין כְּמוֹהֶם אֲנָשִׁים יְשָׁרִים וְנֶאֱמָנִים, וַיָּשִׂימוּ לֵילוֹת כַּיָּמִים וַיִּשְׁקְדוּ עַל מִשְׁמַרְתָּם בִּמְאֹד מְאֹד.
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5