shmulik

| שמואל לוי 97 ערב פסח ערב פסח. ליל סדר לא קיים 30.3.18 היום יום חמישי בשבילי. אינני מאשים את בתי ומשפחתה הגרים ב”רמת ישי”, ואת החג של פסח בלילה חוגגים ב”כפר סבא”. החלטתי נחושה עקב הנסיבות, שבערב זה הכבישים עמוסים בהלוך, וקשה יותר לחזור לקריית מוצקין. הנסיבות הן כל כך קשות עבורי, שעדיף לי להתבודד: נסיעה לרמת ישי ומשם לכפר סבא, ולאחר הסיום נסיעה לרמת ישי ומשם לביתי. אי לכך, יותר משש פעמים אינני מתמסר - עדיפה בדידות. ביתי-מבצרי. היום נפגשתי עם ידיד ותיק ובמקרה שאל היכן אני בליל הסדר? עניתי בבושת פנים שבביתי, והוא כיווץ את שפתיו ופקד עליי: “אתה בא אלי. עזוב את האוטו, אני אבוא לקחת אותך”. ניסיתי להתחמק מזה והוא מפציר בי שיבוא אלי לקחתני אליו לביתו. בזאת הסתיימה שיחתנו ונפרדנו. למחרת הבחור מצלצל אלי ומודיע שיהיה מוכן בערב לקחת אותי אליו לעשות את ליל הסדר. הבחור גר בעכו. כשהוא פתח את הדלת ונכנסתי, נתקבלתי בכזו קבלת פנים שמעולם לא קיבלתי: לחיצות ידיים, ברכות לבואי, אם הבית ממש חיבקה אותי, הכיסא מוכן עבורי והידיד לידי. נראה לי שכבר הודיע שעומד להגיע אדם בודד. עלי לציין, שהרגשתי כמו בן משפחה. כשהגיע הזמן לסיום ליל הסדר נפרדתי מכולם ובירכו אותי, והאימא של המשפחה אמרה לי: כבר אתה הבן שלנו, ובוא מתי שאתה רוצה. הודיתי להם ברוך ונפרדנו. הבן החזיר אותי בחזרה מעכו לקריית מוצקין. קבענו לבסוף שניפגש