shmulik

| שמואל לוי 87 ועברת לת”א. שם גם באנו לבקר אותך, ועזרתי לך לחבר ארון. אימא התרגזה ורצתה שנלך כבר, זוכרת? אמרתי שעד שלא אגמור, אני לא הולך מכאן. זה היה היום שבו בדיוק רבין נרצח. גלית, כמה שאני אידיוט וטיפש אולי, הבחנתי, שמהתקופה שאימא מירה נפטרה ראית מה קורה בביתנו, ועזבת אותנו, והגעת לת”א. עם זאת, אני נשבע לאל ולרחל אמנו שאף פעם לא הרמתי יד על אימא. אם זאת הסיבה, גלית, מה שעבר עליך באמת קשה - האופן וההתנהגות שלנו. אז סליחה אני מבקש ממך, אהבתי אליך שלוחה תמיד, מאבא לעולמים. ושיהיה לך רק טוב וקידום במעשייך ובעבודתך הנפלאה. ד”ר גלית, עלי והצליחי. ולבנות היפות ברכות ועתיד טוב ומוצלח. אוהב אותן. אמן.