shmulik

| שמואל לוי 73 מיוזמתי. לאחר מכן, חן ורדי המפקד בא אליי לחץ אותי אליו והתחבקנו. קיבלתי תעודת מצטיין. נחזור לווינגייט: לאחר מלחמת כיפור, קרה מקרה חמור, כאשר סמח”ט בן ארצי בסיני, לקח ג’יפ עם נהגו ונסעו קרוב למחנה כדי לשטח אימונים לטנקים. הסמח”ט היה חתנו של רבין ראש הממשלה. תוך כדי נסיעה בעלייה על גבעה סלעית הג’יפ התהפך, תת-אלוף בן ארצי נפצע קשה, ראשו נמחץ ואינו יכול לזוז. הנהג רץ למחנה וביקש מיד עזרה כדי להרים את הג’יפ ולהוציא את הסמח”ט ולהעבירו לבית חולים, והוא בלי הכרה. הבן אדם התעורר, הבריא ויצא מכלל סכנה, אבל הפציעה גרמה לו לשיתוק רגלו האחת. הסמח”ט עיקש והחליט לצאת מהפגיעה ולהבריא. כל בוקר צעד מתל אביב לנתניה וחזרה, ועוברים ושבים רואים את האדם הולך בבוקר וחוזר בערב, בכל יום. בן ארצי חזר לצבא ופעל כמג”ד לכל דבר. בווינגייט יש אולם ענקי עגול, שיכולים להיכנס בו אלפים. יום אחד הזמינו את הקבוצה לשמוע הרצאה על ידיעת הארץ, ומרצה שני, גיבור ישראל. הוא סיפר מה עבר עליו בהתהפך הג’יפ, כולם שומעים בשקט, ולידי משמאל במקרה ישב חייל מהקבוצה והוא צנחן עם כובע אדום. המג”ד בן ארצי, לפני שסיים את ההרצאה בנושא כוח הרצון, אמר: וגם אתם יכולים להבריא. כל הקבוצה לא הסכימה לסיום כזה, וזה משמאלי התחיל למלמל ולבכות. גם אני רגזתי והרמתי את היד גבוה, כולם מסתכלים בי – כן, מה יש לך לומר? עניתי: כל מה שסיפרת לנו לא שייך לחברה שנמצאים כאן. ראשית, אני מסיר את הכובע בפניך על לאן שהגעת, אבל