shmulik

החיים על פי שמוליק | 52 בנה של מירה ניצל את אמו כהוגן מבחינה כספית ובכלל. ראשית, נסע לאמריקה, כביכול לעבוד, ולא עשה מאומה. את הכרטיס אימא שילמה, הוא עישן חשיש והתעסק בלבד. אימא רשמה את זיו $ 75 בהימורים וחזר הביתה עם לביטוח לאומי כל חודש, ואפילו שלחה לו כספים מעבר לים. בהגיעו לארץ עבד עלינו כל כך יפה - שמחנו על 50,000 שזיו שותף במסעדה. אבל זיו מודיע: אני חייב מיד שקל. קח, מותק. איזה יופי, זיו עובד, נעשה בן אדם. כעבור שקלים - קח זיו, תצליח. מה 50,000 חודשיים מבקש עוד נהייה? שליש מהמסעדה יהיה שלי - שמחנו. בינתיים, מכר את ביתו הקודם שלאחר החתונה והכספים נעלמו, אבל . פתאום טלפון: מה קרה? הוא ₪ 4,500 שכר בית בעלות של אלף שקלים, בגלל התחייבות של 18 - זקוק באופן דחוף ל המסעדה למע”מ לפני סגירה או קנס – קח זיו, חמוד. כעבור חודשיים-שלושה הגיע הביתה, אלי בעצם, וביקש 50,000 שיחה אישית עמי. מה קורה, זיו? אני חייב מיד שקלים ושאתה תהיה ערב. הפעם הפתעתי אותו, ועניתי שלא אתן, וערבות אני לא אתן. בקיצור, לא הסכמתי. זיו קם שנים, 5 כועס, פתח את הדלת וסגר אחריו, ומאז, זה בערך אינני רואה אותו. מצבו קריטי - לא מסעדה ולא דובים ולא יער. הרמתי מיד לאחר לכתו טלפון, ושאלתי את עופר בעל המסעדה: האם זיו עובד או עבד אצלך? ותשובתו הייתה: זיו מסכן, הוא מעולם לא עבד אצלי ולא היה שותף. הוא עבד פעם - היה אחראי על הירקות שבוע או שבועיים, ואני לא שנים שאינני רואה אותו, ונודע לי, 5 רוצה לראות אותו. מזה 5 שלבנו נועם סיפר שאני לא סבא שלו יותר, נפטרתי לפני שנים.