shmulik

החיים על פי שמוליק | 42 מה קרה לנו בקרבות, כדי לדעת את אופי הפגיעה. כל אחד בנפרד סיפר מה עבר עליו בקרבות. הזמינו אותי להגיע לחדר הטיפולים. ישבו וחיכו לנו לשמוע מה קרה. אני, כחובש קרבי בהיטס, טיפלתי בהרבה חיילים פצועים, בהרבה צורות פצעי מלחמה, מיותר לספר. עניתי, שאני נקלעתי להפגזות רבות של פצמר”ים, קטיושות וטילים. הפגזה ארכה כשעה שעתיים. סיפרתי, שבכל נפילה גופי התכווץ ומחסה אין, ואתה שוכב מכווץ וחרד והמגמה היא הרצון להישרד. לאחר כל השאלות והתשובות של החיילים, הלכו לגלי צה”ל וביקשו תקליטים ודיסקים. כעת, אני ראשון בטיפול. נכנסתי לחדר אפל, תריסים סגורים, מגבירי קול, כאילו הפגזה מרחוק, מקרוב, שואלים שאלות ואתה שומע את הבומים. הפסיכיאטר שואל שאלות ומפעיל את הרעש של ההפגזות. כרגע זה טיפול אישי פסיכיאטרי. איבדתי את ההכרה. מיד הפסיקו והזמינו חניך אחר, שטופל כמוני וכן הלאה. ג’ודו הביאו לנו מדריכי ג’ודו מובחרים שהריצו אותנו כל יום למגרש האימונים. עברנו את כל המכשולים בכבוד כולנו. הובלנו למכון הכושר שם חיכתה לנו יעל ארד בעלת פרס אולימפי. יעל לימדה אותנו בתחילה נפילות שונות על מזרון. לאט לאט הגיעה לטפל בכל אחד בנפרד, תרגול לאחר תפיסה מיוחדת הרמה ונפילה. כל יום עפנו ונפלנו. יום, קיבלנו לפי החוק, חגורה 31 בתום תרגילי הג’ודו במשך שחורה. כל הכבוד לה. כבוד היה לנו מיעל ארד האולימפית.