shmulik

| שמואל לוי 33 האחזקה מהחמ”ל לוודא ולתקן מה גרם לכך. הגיעה העלטה והכנו את האלונקות לשכב עליהן. במשך הלילה שעה הוחלף שומר בנגיעת יד, אין לדבר, אסור 1/2 כל להדליק אור. עם הנץ השחר הסתבר, שגם חיילים סורים פצועים הסתתרו לידנו קרובים מאוד, ואיש לא הבחין ולא שמע. הסורים גילו אותנו וניגשו בדחילו ורחימו לקבל טיפול בפצעים מלאי לכלוך ונמק. אני נתתי טיפול הולם לחייל סורי קטוע כף רגל שהסריחה בחבישה. הזרקתי לו מורפיום, שלפני יציאה לקרב החובשים מקבלים, לכל מקרה. האחזקה טיפלה בתקלה והנגמ”ש נסע והגיע לתאג”ד. אינני זוכר כיצד הגענו. נרדמנו מעט, ועם אור השחר קיבלנו שוב נגמ”ש, סטינו מהדרך אל העיר הכבושה “מנצוריה”, ן, שם מתחוללים קרבות. בינתיים, ֹ והמשכנו לבַחַמִדו מ’, 1250 האדמה גועשת ורועדת, ואנו נמצאים בגובה של בלילה קר מאוד ורוחות חזקות מנשבות, וביום חם מאוד. בהגיענו כמעט לשדה הקרב, החלה הפגזה מאסיבית שעות, ומחסה אין. האדמה על ההרים 3 צפופה במשך עשויה מכורכר גלים-גלים וקוצים סבוכים. הרופא המגויס שלנו נתן הוראה לברוח מהמקום ולהגיע לתאג”ד. באופן עצמאי אי אפשר להתקדם, לרוץ או לברוח, מפאת הנפילות של ההפגזה הצפופה - מי שעומד, נהרג. לכן השתטחנו זבי דם בידיים, ברגליים ובברכיים. תוך זחילה מצאתי את החובשים עומדים עד הראש בתוך בור ישן נושן מלא 5 צואה. הגעתי אליהם בזחילה ולא נתנו לי עזרה להיכנס בו. ברגע ששכבתי על ראשיהם נהנו, עקב היותי מחסה