shmulik

| שמואל לוי 111 שולה היקרה שלי ברצוני לספר על תקופה רעה שעברתי לאחר המלחמה כבודד, והכרתי בחורה חמודה עם לב זהב. הכרנו תוך כדי נסיעה באוטובוס לחיפה, ונהג האוטובוס גילה לבחורה שאני גר בנוה גנים בקריית מוצקין, ושאני בודד וגר בבית לבד. יום אחד, להפתעתי, שמעתי דפיקה בדלת ופתחתי אותה לראות מי מצלצל. שאלתי מה רצונה, וענתה שנהג אגד אחד סיפר לה עלי, שישלי לב טוב, ואני לא יוצא מהבית (יוצא רק לטיפולים). האמת, מצאה חן בעיני והזמנתי אותה להמשך שיחתנו, ונסענו לעכו לאכול צהריים. שמה של הבחורה שולה והיא עובדת סוציאלית. היא סיפרה לי על בעלה, שנפטר מדום לב, ובעוד היותי עצוב בגללה, העזתי לבקש ממנה שניפגש שוב. מאז, אנחנו קרובים זה שנים. לפעמים היא באה לשעה-שעתיים אלי, 8- יותר מ מכינה לי אוכל לכמה ימים, ממה שקנתה בסופר. התיידדנו. נסענו פעמים מספר לחו”ל, ובקרוב אנו מתכוננים לנסיעה למקום מעבר לים, משהו מעניין. היא סיפרה לי שיש לה בן חייל לוחם, מ”כ בצפון הפרוע, וליבי נחמץ מתיאור התנאים שבהם הוא נמצא, בקור ובחום ובאימונים. מן הסתם, גם אני הייתי לוחם ונקלעתי למצבים עגומים, אפילו כמה פעמים חוויתי את המוות. אני מברך אותה, שבנה יחזור הביתה בשלום ובריא, אני פשוט חווה את חייו. היום היא עוזרת לי בביתי, אפילו בניקיון הבית, וכמו כן בקניות בסופר, כי לי אין עצבים לקניות. בקיצור, אנחנו שנים וטוב לשנינו. אני מודה לבורא עולם 8 מסתדרים יפה על שהציל אותי ממוות בקרבות שלום הגליל, וסידר לי