shmulik

| שמואל לוי 105 עלילות מגן דוד אדום 50% לאחר ששוחררתי לחלוטין מהצבא, עם נכות של ומרוב ידע וניסיון של טיפולים באנשים חיים, T.S.D. הכוונה לחיילים, בא לי מאוד להצטרף למד”א. השגתי את המנהל של בתי הספר המלמדים עזרה ראשונה. השגתי את המנהל ששמו גודינסקי, וסיפרתי לו שאני בעל ניסיון בעזרה ראשונה. הנ”ל הסכים להיפגש במד”א חיפה, ואכן נפגשנו. בשיחתנו סיפרתי לו על כלמהשעברעלי במלחמה, ופתאום, תוך כדי שיחתנו, שאל אותי גודינסקי “תגיד לי איך מבצעים הנשמה מלאכותית בתינוק?” הסברתי כיצד: אתם מבצעים בצורה כזאת, אבל אני אלמד אותך הנשמה לתינוק כמו שאני למדתי בצבא בקורס: תינוק משקלו מועט ובקלות אפשר להרימו. אם נקלעת למצב שאינו נושם, מרימים את התינוק דרך הגב, הראש נוטה לאחור בעצמו, עכשיו צריך משטח קשה. מתקרבים אל פיו ואפו, שניות 15 הנשמות, לוחצים עם אגודלים 2 נושפים קלות או פעמיים, הידיים גורמות למצע קשה. אינך צריך ואין זמן לחפש מצע קשה, יש אגודלים, והמנשים בעמידה ואינו צריך לרכון על התינוק - יש ללחוץ שתי לחיצות בשתי כפות הידיים. הבן אדם הפסיק את השיחה, ואמר לי שאני חייב ללמוד את המכשירים של מד”א באמבולנס ונפרדנו. קיבלתי טלפון מגודינסקי שאני אלך להרצות על תלמידים בוגרים. הגעתי ביום ובשעה 30- עזרה ראשונה ל הנקובה והתלמידים יושבים בכיסאותיהם ומחכים למורה. נכנסתי לכיתה, אמרתי את שמי, ושהיום אני אחליף את

RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5