shmulik

החיים על פי שמוליק | 10 הוריו של אבא, סבא וסבתא, מימנו את לימודיו וכדי שישרוד המצב החמיר, לקראת 1918 שלחו לו כסף למחייה. בשנת סוף הלימודים חייו החלו להידרדר עקב סכסוכים בין המדינות. הדואר השתבש, ובאין שליטה, הדוור הבן-בלייעל גנב את כל הסכומים אשר נשלחו לאבא למחייתו. עקב המצב החמור, מלחמת העולם החלה ואין אל מי לפנות לעזרה. הרעב הציק מאוד ובעקבות החמרת החיים, החליט אבא לפסוע לכיוון הים בהחלטה נחושה, להתאבד. למזלו, צץ לו רעיון לחזור אל משפחתו בבולגריה. יצא לדרך ברגל, דרך יערות והרים וגאיות. בדרכו נתקל בליסטים ושוחרר. מזלו שאחד מהם הכיר אותו. הוא עבר מאורעות איומים עד שהגיע הביתה אל בית הוריו שגרו בעיירה הקטנה על יד עיר הבירה הנקראת גורנה ג’ומוטו, ואולם, בגלל המלחמה את תעודת הרופא לא קיבל, ואין ממי לבקש עזרה להשיגה. בינתיים קיבל צו גיוס. נפרד מהמשפחה והתגייס לצבא הבולגרי. אבא נלחם בארץ רחוקה. הייתה מלחמת תעלות קשה וגדרות תיל לרוב, חי בתעלה, בחורף, בקור, בגשמים, בשלג ובהפגזות ללא הרף. מחוץ לתעלות היו פגרים של סוסים, כלבים וסירחון, חתולים וזוועות. כשהמלחמה תמה, אבא חזר לביתו וחיפש עבודה לפרנסתו כחייל משוחרר, ולא השיג. אבא היה ציוני והחליט לצאת מבולגריה. נפרד מהמשפחה ויצא לחפש את עתידו עם אמו (סבתא) בארץ ישראל (ציון) כציוניסט מובהק. באנייה הגיעו לכנען, שם גילה שממה רצינית, ושם פעמיו . אבא מצא צריף 1942 לאם המושבות. השנה היא שנת