oct 20

כיצד הייתם מרגישים אילו ביום בהיר אחד וללא כל התראה מוקדמת הייתם פשוט מאבדים את הזיכרון? לא בני משפחה, לא חברים, פשוט להתחיל את החיים מאפס. זהו סיפורה ), אישה מופלאה אשר 79 המטלטל של רייצ'ל זלמנוביץ' ( נדמה כי רצף האירועים והחוויות אותם צברה במהלך חייה, יכולים למלא עשרות ספרים גם יחד. היא נולדה בפקיסטן (כן, אתם קוראים טוב), להורים ילידי רוסיה. ''באותה תקופה הם נעו ונדו במדינות שונות, וכך יצא שאני נולדתי דווקא אצל הטליבאנים באחת התחנות בהן עברו" מספרת רייצ'ל. בהמשך הגיעה להודו עם משפחתה. בבחרותה אף החזיקה עלתה 19 בתואר המחייב ''מלכת היופי של בומביי''. בגיל לישראל בגפה מתוך חזון ציוני. ''הגעתי כחלק מפרויקט של משרד החקלאות בזמנו, כדי להקים מתחם לבנות לכלכלת הבית במרכז שפירא, בסמוך לאשקלון. שם הכרתי גם את בעלי לעתיד. יחד נסענו לבומביי להתחתן במלון הטאג' מאהל המפורסם, וכעבור מספר חודשים שבנו להתחיל את חיינו בישראל''. תארים הכוללים תארים 5 רייצ'ל מחזיקה בלא פחות מ- באנגלית, כלכלת הבית, תזונה, חינוך פסיכולוגיה ואף נימוסין והליכות. במשך השנים נהנתה מחיי משפחה נפלאים וגידול ילדים (ידידיה, קארן, גיא ומאיה) לצד עבודה כמורה מנחה בטלוויזיה הלימודית ומרצה באוניברסיטה, עד לרגע המפנה ,1982 הטראגי ששינה את חייה, עת עברה תאונה קשה בשנת ממנה יצאה בנס כשהיא חוזרת הביתה על כיסא גלגלים, משותקת מחזה ומטה ועם זעזוע מוח חמור. חרף הפגיעה הפיסית הקשה, רייצ'ל הצליחה אט אט להשתקם, אלא שתוך זמן קצר התברר כי מדובר בנזק אקוטי שפות 6 שפגע עמוקות בזיכרונה. בין רגע שכחה לא פחות מ- בהן שלטה ללא עוררין, לרבות, עברית, צרפתית, רומנית, הודית ופרסית. ''אחרי התאונה זכרתי רק לדבר אנגלית'', היא משחזרת בבעתה. ''אבל מה שבאמת היה קשה הוא הילדים שלי. עד כמה שזה נשמע הזוי, 4 שלא זכרתי מי הם כשראיתי אותם לא הרגשתי שום דבר. זה היה מאוד קשה לסובבים אותי וכל אוהביי. לקח לא מעט זמן עד שלמדתי לקבל את העובדה שאני פשוט לא זוכרת. זה היה נורא". איך התמודדת עם הסיטואציה הקשה הזו? ''עם השנים ולאחר שלושה אירועים מוחיים ובעיות רפואיות שונות, הגיע אליי ''אור'' בדמות חברה טובה, רופאה במקצועה, שגם אותה כמובן לא זכרתי בשלב ראשון. היא התאונה שגרמה לה לאבד את הזיכרון, דרך ההתמודדות עם טלטלות גופניות ונפשיות לא פשוטות ועד לברידג' אותו היא מגדירה כ"אורגיה שכלית". סיפורה המרתק של רייצ'ל זלמנוביץ' שנכנסה לכולנו ללב, אחרי שהצליחה דרך הברידג' לשמור על חדוות חיים ואופטימיות מעוררת השראה מלכת הלבבות הציעה לי ללכת ללמוד ברידג'. נחרדתי מיד כי פחדתי שלא אוכל לשחק ולזכור שום דבר, שהרי מדובר במשחק שדורש לזכור מספרים ותצריפים שאין ביכולתי לזכור. העדפתי להתמקד בלנסות וללמוד את השפות אותן פשוט שכחתי, יחד עם שפות חדשות שלמדתי, ביניהן גרמנית, ספרדית, יפנית, שפת הסימנים. קורסים של ברידג', 3-4 בסופו של דבר התרציתי ונרשמתי ל לכולם שילמתי ממיטב כספי, אבל בפועל הלכתי רק לשיעור אחד ועזבתי בכל פעם מחדש. פשוט לא הייתי מסוגלת להתמודד עם כל הניואנסים והדברים שצריך לזכור. חששתי שלא אוכל באמת להתקדם. יום אחד מורה לברידג' כל כך התרגז עליי, עד שפשוט הלכתי לשירותים ובכיתי את נשמתי. למרות זאת, במשך כל השנים המשכתי לשחק בהרגשה שאני צריכה לנסות ולהשתפר''. ירחון ההתאגדות הישראלית לברידג' 38