mayb19

בואו להכיר אותנו התפוח נפל קרוב לעץ במשפחת מרקוס. העץ הוא יו’’ר ועדת הביקורת של עמירם מרקוס, אבי המשפחה, ההתאגדות ושחקן עתיר ניסיון מזה שנים ארוכות. התפוח הוא עידו, בנו הצעיר, שספג את רזי המשחק כבר מגיל צעיר בבית המשפחה שבפתח-תקווה, יחד עם אחיו הגדול שנים. 9- קובי המבוגר ממנו ב ) מתגורר בת”א, שם הוא מפזז בין שלושה 29( עידו כיכר המדינה, בית הלוחם ואביבים. מועדוני ברידג’ - כשהוא לא מחזיק קלפים ובורר קונבנציות, הוא משמש כמנהל פרויקטים בחברת היי-טק, ובקרוב עתיד להפוך לאנליסט עסקי, במסגרת הכשרתו ככלכלן. אביו שאל האם ירצה ללמוד ברידג’ 18 כשהיה בן ולאחר שהשיב בחיוב, החל את דרכו במסלול הברידג’ ונשאב למשחק. עדו משחזר: ‘’מה שמשך אותי לברידג’ מלכתחילה הייתה העובדה שמדובר במשחק מחשבה. אפילו שיש סט של הכרזות, אף פעם אין שתי ידיים זהות. תמיד צריך להיות מחושב ומתואם עם הפרטנר, כך שלא מדובר במשחק מחשבה רגיל, אלא גם במשחק זוגי המצריך שיתוף פעולה, תיאום והבנה’’. עידו משתתף באופן קבוע בתחרויות ארציות באזור המרכז וכן בתחרויות סימולטניות ותחרויות פנימיות במועדונים בהם הוא משחק. כמו כן הוא לוקח חלק בפסטיבל הברידג’ המסורתי מדי שנה. הישג השיא שלו , כאשר השניים נדבטרומר נרשם לאחרונה יחד עם שותפו, בתחרות ארצית שהתקיימה בכפר-סבא. 1- זכו במקום ה ‘’הברידג’ נתן לי הרבה דברים, אבל יותר מכל למדתי בזכותו להיות יותר סבלני ולדעת ללמוד את הצד השני’’, מסביר עידו. ‘’הברידג’ הוא סוג של מראה לחיים. דרכו למדתי לא להיכנס לעימותים, לא רק בשולחן, אלא גם בחיים, בין אם זה בעבודה או בזוגיות. המשחק הזה מסייע להבין שטעויות הן חלק בלתי נפרד מהחיים, ושצריך לדעת להימנע מקרבות אגו. אם מישהו טועה, הוא לאו דווקא מזלזל בך או עושה זאת בכוונה, אלא הוא כנראה פשוט רואה את הדברים אחרת’’. ומה לגבי העתיד? עידו מצהיר כי ימשיך לשחק ברידג’ כל עוד יהיה לו עם מי. ‘’אני מאוד נהנה מהמשחק הזה. לא עושה זאת מתוך אינרציה, אלא נטו מהנאה. המשחק הזה גורם לי כיף גדול בכל פעם מחדש’’. עידו מרקוס קיבל לאחרונה תואר אמן בכיר ארד שירה שרו קיבלה לאחרונה דרגת אמן זהב עושים כבוד לשני שחקנים שהתכבדו בתארים חדשים. כל הכבוד ! חורחה ), משחקת ברידג’ מגיל קטן. היא בתו של 16( שירה , מנהל מועדון הברידג’ בחדרה ושחקן ברידג’ בעצמו שרו והוא זה שהכיר לה את המשחק. היא נחשבת לכשרון גדול שעתידה עוד לפניה. ‘’הכול התחיל כשאבא שלי לימד ברידג’ בבית הספר היסודי בו למדתי’’, נזכרת שירה. ‘’הפרויקט יועד לכיתות ד’-ו’. ואני הייתי אז רק בכיתה ב’. התעקשתי ללמוד וכך יצא שלמדתי עם תלמידי כיתה ד’. זמן קצר לאחר תחילת החוג התקיימה אליפות בתי הספר בברידג’ ונאמר לי שאני קטנה מדי כדי להשתתף. התעקשתי שוב ויחד עם ! זו הייתה הוכחה 1- השותף שציוותו לי זכינו במקום ה בשבילי שהגיל לא קובע. גם בשנה שלאחר מכן זכיתי באליפות בתי הספר והבנתי אז שהברידג’ הופך לחלק משמעותי בחיי’’. בניסיון למצוא שותף ראוי, שיחקה עם רבים עד שסוף סוף זה קרה. לפני שנה וחצי מצאה כימיה נהדרת עם באליפות הארץ 2- . השנה, זכו יחד במקום ה עמית קורנט לצעירים, ובקיץ יסעו לייצג את ישראל באליפות אירופה בנורווגיה, אחרי שנבחרת הנערות של ישראל נעדרה שנים. “זו תהיה האליפות הראשונה שלי 12 מהזירה כ בחו’’ל, כך שבהחלט יש התרגשות. אני מאוד מצפה לזה’’. מבחינתה העולם מתחלק לשניים – אנשים שמשחקים ברידג’ וכל השאר. “עבורי המשחק כבר הרבה מעבר לתחביב. זה משחק סופר מאתגר שתמיד אפשר להשתפר בו. לעולם לא ניתן להכיר בו הכול ומסיבה זו הוא גם אף פעם לא מפסיק להיות מעניין. כתלמידה בתיכון, אני יכולה לציין שהברידג’ עוזר לי הרבה גם בלימודים. למשל, הרבה יותר קל לי כיום לזכור טקסט בעל פה, המחשבה שלי התחדדה, אני יותר עירנית ועוד”. לדבריה, כדי ללמוד ברידג’ צריך זמן, רצון להתחרות, לחדד את המוח וכמובן סבלנות. להרבה צעירים חסרים חלק מהמשתנים, במיוחד בעידן בו לילדים ולבני נוער יש הרבה גירויים, אבל ההתאגדות לברידג’ עושה הרבה כדי לחשוף את הברידג’ בפני צעירים ולקדם אותם בחיים ובלימודים בזכותו. ‘’מבחינתי הרצון הוא להשתפר כמה שיותר ובעתיד להיכנס גם לסגל נבחרת הנשים הפתוחה”. לא נותר אלא לאחל לשירה המשך הצלחה והתלהבות גם בעתיד.