jan1DIGITAL

אלטשולר מתייחס לשיתוף הפעולה עם בירמן בתחרויות: ''במשך השניםשיחקנו כפרטנרים והגענו להישגים נאים. כל מי שהכיר את דוד במהלך המשחק, אולי חשב שמדובר בטיפוס עצבני שמאבד את העשתונות, אבל האמת היא שההפך היה הנכון. מי שהכיר אותו באמת יודע שהוא היה אדם רך מבפנים, הישגי אמנם ואחד שלא מתפשר, אבל מצד שני אדם אחר לחלוטין כאשר מקלפים ממנו את הקליפה. אני אקח ממנו את הרוח הספורטיבית, היותו לוחם בשולחן הברידג' יחד עם העובדה שלעולם לא ויתר עד הקלף האחרון''. קול הים האדום נקודות ציון בולטות נוספות אליהן אי אפשר שלא להתייחס לאורך חייו של בירמן, נעוצות בפסטיבל הברידג' בתל-אביב אותו ניהל ביד רמה במשך עשרות שונים, ובדגש על פסטיבל שנים 25 הברידג' הבינלאומי באילת אותו ייסד וניהל במשך - אירוע הברידג' הגדול ביותר בישראל שזכה להצלחה מסחררת עם שחקני ברידג' מהטובים בעולם אשר פקדו אותו זוגות בתחרות 500 מדי שנה (בשיא השתתפו בפסטיבל כ- הפתוחה). מנהל התחרויות הראשי של הפסטיבל ואחד שליווה את דוד מדי שנה והיה לחלק בלתי נפרד מכל הרגעים הבלתי נשכחים , שמתאר את עבודתו מעוררת אילן שזיפי במסגרתו הוא ההערצה של חברו. ''עבדתי עם דוד במשך הרבה שנים. פסטיבל הברידג' הבינלאומי שייסד באילת היה גם הבייבי שלו לאורך השנים, והיווה את החותמת לעצם היותו מארגן על בכל רמ''ח איבריו. בכל שנה הוא היה מנהל את העניינים בצורה מדהימה, רואה כל דבר ומטפל בתקלה הכי קטנה כאילו הייתה הדחופה ביותר. כישורי האירגון שלו התגלו פעם אחר פעם לצד הדומיננטיות שלו שהייתה מלווה בחן ויחסי אנוש נהדרים. ללא ספק מדובר באחד מהאנשים שהטביעו יותר מכל את חותמם על הברידג' הישראלי ועל הדורות הבאים''. , מוסיף: יוסי פרנק מנהל השיווק של פסטיבל הברידג' באילת, "אם היו שואלים אותי מה המילה הראשונה שעולה לי בראש כשאומרים דוד בירמן הייתי אומר – פרפקציוניזם. לא אשכח איך לפני שנים רבות כשמי שהיום הוא מנכ"ל ישרוטל היה מנהל המלון, דוד הצטרף אליו לסיור ברויאל ביץ' יום לפני פתיחת הפסטיבל. הם עמדו בעמדת הקבלה והוא הסתכל על ציור פרי מכחולו של אמן אילתי של מפרץ אילת והברידג'. הציור היה נראה לו קצת דהוי, אז הוא אמר למנכ"ל – תקרא לצייר שיתקן אותו. המנכ"ל צחק במשך מספר שניות עד שהבין שהוא לא צחק. זה היה דוד. זו מהות הפרפקציוניזם. אני זכיתי לראות את זה בעבודה המשותפת. דורות רבים של שחקני ברידג' צעירים חוו את זה על בשרם, ואם ישראל על המפה בכדורסל בזכות טל ברודי, הרי שישראל על המפה העולמית כמעצמת ברידג' בזכות דוד בירמן". "אנחנו, דוד ואני היינו שידוך משמיים. נולדנו באותו רחוב בוורוצלאב, פולין. עלינו באותה אונייה וכמעט באותה שנה לארץ. דוד פנה לכיוון חיפה, ביה"ס הריאלי והטכניון ואני לעולם האומנות שלי בירושלים. נפגשנו ליד שולחן הברידג' ומאז לא נפרדנו. חלקנו אהבה גדולה אחד לשני ולמשחק הנפלא הזה. גבר יפה תואר, ברוך כישרונות עם מוח על. אחד השחקנים הטובים בעולם. בשולחן בו הוא שיחק, מוקף תמיד בצופים, הייתה "פורצת אש"! ההצגה הכי טובה בעיר. מהיר כמו ברק, הוא מצא את נוסחת הפלא – תעוזה משולבת בזהירות. מנהיג, אוהב אדם, לוחם ללא חת, אוהב ישראל. צעד בנחישות לפאר את שם ישראל אותה אהב. מקום מיוחד בלב היה לו לצעירים, לדור ההמשך, לעתיד. היה יושב איתם סופי שבוע שלמים בבית עם ברידג' ופיצות. להם היה לא רק מאמן, אלא גם יועץ, מורה דרך, מנטור. מצד אחד להחדיר בהם את האמביציה והידע ומצד שני ערכים או כמו שכתוב בכניסה לביה"ס הריאלי – "והצנע לכת". וגם אותי אימן במסגרת נבחרת הנשים שנים ארוכות. אני הייתי שואלת ומיד מתחילה להסביר, הוא בתגובה היה אומר "את רוצה ללמוד או ללמד...?" , "ללמד" הייתי עונה. בשנים האחרונות שיחקנו הרבה יחד, ואיזו חוויה זו הייתה. בעבודה, בחיים, בברידג', בפסטיבל אילת – תמיד היה בשליטה, בעל כוחות על, חרוץ, נמצא בכל מקום. שיחק, בדק, ארגן, ייעץ והכל במקביל. התעייפתי רקמלהסתכל. ובמקום הראשון מעל לכל הייתה האהבה למשפחה. אני אסירת תודה על ההרפתקה המופלאה שעברנו, על הזכרונות. תמיד אהיה גאה להגיד "אני דניאלה, אשתו של דוד בירמן". דוד שלי דניאלה בירמן במניפסט מרגש לזכרו של בעלה המנוח ירחון ההתאגדות הישראלית לברידג' 6