al hazafon_246

21.7.2021 / על הצפון / על הצפון 21.7.2021 35 תערוכה מלנינגרד לישראל במרכז יצירתה של האמנית מאשה אורלוביץ' האהבה ליופי, לטמפרמנט ולנוף הארצישראלי מאשה אורלוביץ' נולדה בסנט פטרסבורג (אז לני נ נגרד), ואת האווירה האמנותית ספגה משחר ילדותה, עת למדה בחוג לציור שליד מוזיאון הרמיטאז' (לשע נ בר ארמון משפחת המלוכה הרוסית). בהמשך השתלמה האמנית באחד המוסדות להשכלה מקצועית לאמנות, וכיום היא חיה ויוצרת בצפת ובתל אביב. עם עלייתה ארצה, ובדומה לאמנים מוכרים רבים שעלו ארצה בימי ראשית המדינה, כמו אבל פן, נחום גוטמן ואחרים, נדהמה אורלוביץ' מהאור הישראלי, מהצבעים החזקים של הטבע והשמש, ומאהבת האנשים לארצם. את צעדיה הראשונים בארץ עשתה בציירה את נופי הערים העתיקות ואת הדמויות המקומיות. בכך הסבה את תשומת ליבם של בעלי הגלריות לאמנות ושל דמויות מפתח כרות דיין, שעודדה את אורלוביץ' בכיוון זה של יצירתה ואף הפכה לידידתה לשנים רבות. במה נ לך שלושה עשורים של יצירה בארץ, הוסיפה אורלוביץ' לצבעי המים – הטכניקה המקורית שלה – את מגוון הט נ כניקות של תחריט והדפס ידני, באמצעותם עסקה בנו נ שאים שונים שבמרכזם האהבה ליופי, לאנשים ולטבע. תערוכת 'זיכרונות מוסיקליים' היא תגובת האמנית לביקוריה הרבים בקונצרטים ובחזרות בהשתתפות בעלה המוסיקאי. עבודות אחרות עוסקות בטיפול בהוריה ובהיכרות עם חיי הדיירים במוסד הסיעודי. תערוכה זו חדורה בחיבור שבין נפש האדם המזדקן לזיכרונותיו מהרגעים המרוממים בחיים. סגנונה של אורלוביץ' הוא "סגנון אימפרסיוניסטי חופשי, שמשלב בין רישום וירטואוזי לכתמי צבע מו נ פשטים, בהשראת אסכולת פאריס, שמעבירים תחושה דינמית עשירה", כותב אריה ברקוביץ', מנהל אמנותי של בית האמנים בתל אביב. עבודותיה זכו בפרסים בינ נ לאומיים ונמצאות בחלקן במוזיאונים ואוספים פרטיים. * הטקסט מבוסס על דברים שכתב ד"ר אלכס רוזנ נ בלט, מרצה החוג לספרות, אמנות ומוסיקה, המכללה האקדמית צפת. זיכרונות מוסיקליים, גלריה ǁ מאשה אורלוביץ' 'הַמְּבוֹאָה' מחניים באוגוסט 14 נעילה: תערוכה הארת שוליים בתערוכת צילומיה של עדי סגל שני נרטיבים מקבילים הלוכדים את הווי החיים בפריפריה תמונתו האמתית של העבר חולפת ביעף. “ ניתן להיאחז בעבר רק כבתמונה המבזיקה ברגע שניתן להכירה ונעלמת לבלי שוב […] כי זוהי תמונת עבר שלא תחזור, המאיימת להיעלם עם כל הווה שלא זיהה עצמו כתכ ־ (ולטר בנימין, 'על לית שאליה מכוונת התמונה” מושג ההיסטוריה') כדבריו אלה של ולטר בנימין, משמרים גם תצלומיה של עדי סגל רגע שחלף ולא ישוב עוד; הם מבקשים להכניס את הצופה לחוויה של אשליה אוטופית, רגעית ומרוחקת, בו מופנה הזרקור אל פעילויות יומיומיות לכאורה, אשר חושפות את המשפחה האנושית ויוצ נ רות פולקלור דוקומנטרי מרגש. שם התערוכה, 'אפקט השוליים', שאוב מעולם התכנון בר הקיימא (הפרמקלצ'ר) ומתייחס לשוליים כאל אזור פורה במיוחד בו ניתן לראות מגוון רב של תופעות ייחו נ דיות. סגל הינה צלמת דוקומנטרית בעלת עניין מיוחד בנושאים חברתיים, פוליטיים ואקולוגים. תמונותיה הוצגו במוזיאונים וגלריות בארץ ובמגזינים ברחבי העו נ לם. בעשור האחרון הצטרפה עם משפחתה לקהילת קי נ בוץ צבעון, שם היא מתעדת את חייה וחוקרת את הסי נ פורים האנושיים שהיא פוגשת סביבה במרחבי הגליל. התערוכה עוסקת בשני היבטים שונים של החיים בפ נ ריפריה: האחד נוגע בסיפורה של הקהילה בצבעון, שם חיה סגל ומגדלת את ילדיה. זהו סיפורה של קבוצת אנ נ שים שבחרה באורח חיים שונה ולא שגרתי בישראל של נ � ; סיפור על מערכות יחסים אינטימיות בין א 2021 שנת שים ורגעים קטנים השזורים ביומיום ומייצגים את המהות הפראית והחמקמקה שגרמה לסגל להתאהב במקום. ההיבט השני בתערוכה הינו סיפורם של חביבה (חבו) אלפרון ואבנר צידון, החיים ומגדלים שני ילדים ב'חוות נחמן' המנותקת והמבודדת ביישוב כדיתה. חבו בחרה להרחיק עד כדיתה כדי להשאיר את עברה מא נ חור, ואילו אבנר, בן זוגה, מוזיקאי ומתמטיקאי בהכש נ רתו, מצא מקלט ומפלט בשיקום עצי כדיתה העתיקים. יחד הם מטפחים את הטרסות הקדומות, את העצים העתיקים ומשק חי קטן בסמוך לביתם. שני הסיפורים משתלבים זה בזה וחושפים בפני נ נו עולם מוכר פחות, מרוחק אך נגיש. קיבוץ צבעון והיישוב כדיתה משמשים עבור סגל מקום ליצירה שהתפאורה בו משתנה תדיר, עם חילופי עונות השנה. תצלומיה משקפים את אהבתה לאנשים ולטבע, ומז נ מינים דו-שיח עם הצופה. התערוכה איננה רגע מסכם, אלא רק אבן דרך בתהליך יצירתה המתמשך. עדי סגל, 'אפקט השוליים', מוזיאון בית "השומר", כפר גלעדי אוצרות: זוהר מונסונגו ובשמת הראובני זאבי באוקטובר 31 ביולי / נעילה: 29 פתיחה: בשמת הראובני זאבי רות דיין. עבודה של מאשה אורלוביץ' , כדיתא. צילום של עדי סגל 2012 חביבה (חבו) אלפרון, מסיק זיתים

RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5