al hazafon 250

16 29.12.2021 / על הצפון / על הצפון 29.12.2021 המכוניות "הפרטיות" בכבישי הקיבוץ הצרים והלא נוחים – מגמה שהתעצמה עם כניסת וגדילת ההרחבות. י (מחניים) – מייבש כביסה. יבשן (איילת השחר) – יום יום גידול לימודים בו נשארו בני הנוער בחדרי הנעורים במקום ללכת לביה"ס, עלאף הדפיקות הנמרצות של המטפלות על הדלת. התירוץ היה – "אני נשאר בבית לגדול". (כפר הנשיא) – ילדים יקרים ילדים מיישובי הסביבה המתחנכים במערכת החינוך של הגיל הרך בתש ג לום. לדוגמה: "תגידי, מי זה הילד עם החולצה הירוקה?", "אה, זה ילד יקר". כ (חולתה) – כדורי ראש השנה כדורי שוקולד. לדוגמה: "לא מביאים לכיתה עוגת יום הולדת בגלל הקורו ג נה. נכין כדורי ראש השנה". ל ג � (כפר גלעדי) – טישיו. לדו ליגנין מה: "חגית, יש לך אולי חתיכת לי ג גנין? יונתן עשה אפצ'י ענק, יש לי בכיס רק מסיכה חד-פעמית". מ (נאות מרדכי) – מיכלזון מגדל (או בשמו העברי "אפרון"). לדוגמה: "בואו נלך לטייל ליד האבוקדו, יש שם ג'ון דיר ומגדל ישנים, הילדים יכולים להיתקע שם שעות". (מחניים) - מגב (מקור השם מגרוף בהלחמה בין ״מגב״ ל״גורף״ - הפ ג עולה שהאחרון מבצע), ע״ע ״גורף״. (כפר הנשיא) – מנת מנת שבת הזנה לילדים בשבת בבוקר שהושמה בסלון המשפחתי למען לא יעיר הטף את ההורים. בימים ההם המונח היה ייחודי לקיבוץ, כי הונהגה בו לינה – שנה שבה 1965 משפחתית מאז ברוב הקיבוצים הילדים עוד סובבו את הראש לקיר בבית הילדים. (גדות) – ע"ע "בומסות" מורדיות ו"חומיות", קרויות ע"ש מורדי גולן שיצק אותן. י � (גדות) – מאפה נקנ מויש'לה קיה בבצק, מהתפריט הקבוע והמזין של יום שישי בצהריים בחדר האוכל. (הגושרים) – ע״ע ׳כדורי מניונים ראש השנה׳, כדורי שוקולד (כונו כך הרבה לפני הסרט המצויר של פיקסאר). (איילת השחר) – שדכן מסוקק (ציוד משרדי). (מחניים, הגושרים) – ע"ע מסייכת "מסוקק". (כפר בלום) - פולקע מצופה מילי פירורי לחם. נ (איילת השחר) - נסע לאירופה נפטר, עבר מן העולם, מת. (שדה נחמיה) – נקניקיה בחלוק ע"ע "מויש'לה". (נאות מרדכי, נקניקיה בפיג'מה מנרה) – ע"ע "מויש'לה" ו"נקניקיה בחלוק". אין עברית, אין אוכל חלק מהביטויים שאובים משפות אחרות, ומקורם בחברי הגרעינים , שחיבר 80 מהניכר. מיכאל בן דרור, את "אלף בית של חוליות" – לקסיקון הקיבוץ שראה אור ("בפאר גדול") לפני בערך שש שנים, מסביר: "אנ ג חנו קיבוץ הולנדי במקורו והיחיד בארץ שנוסד מגרעין הולנדי. לכן הייתה לנו שפה פנימית שלנו והר ג בה ביטויים שקשורים לכך. למשל, אסור להגיד אצלנו 'אסור'. אומרים 'לא מותר', זה עניין חינוכי שה ג גיע מהולנד. 'מעל שבת', זה 'אחרי צאת השבת', או שאומרים 'חצי שש' במקום חמש וחצי כשמתייחסים לשעה". בנוסף, הקיבוץ עצמו נקרא במקור 'חוליות' ועל ששמו הוח ג לף בדרישת הסוכנות הציונית, הרי ש"רק בתשבצים ומראש פינה דרומה אנחנו 'שדה נחמיה'", בן דרור מזכיר. "במגרש הביתי ובצפון העמק, כש ג מדברים על שדה נחמיה באופן לא פורמלי, קוראים לנו 'חוליות'". גם בכפר הנשיא האנגלוסקסי עבר היחס לשפה העברית תהפוכות רבות ודוגמאות מתוך המילון מראות שה ג גרעין המייסד נתן את הטון וחלק מהביטויים הם למעשה המילים עצמן באנגלית. "לולי פופ", למשל, היא סוכריה, פשוטו כמשמעו. אבל לא כולם היו שבעי רצון. דוקומנט ששרד מתוך אחת מאסיפות הקיבוץ מעיד כי העניין הבוער שעל 1951 בסדר היום היה השפה העברית וחוסר ההצלחה דאז בהנחלתה. ההצעות, הרלוונטיות, לפיכך, היו: לבקש אוכל בחדר האוכל בעברית בלבד (אוכל לא יוגש לחברים המדברים בשפה אחרת), להחזיר לסטטוס של "מועמ ג דות" כל חבר שאינו מתאמץ ("באופן נסע לאירופה מויש'לה / נקניקיה בחלוק / נקני ־ קיה בפיג'מה מיכלזון לבריאות! ליגנין כדורי ראש השנה / מניונים

RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5