al hazafon 250

29.12.2021 / על הצפון / על הצפון 29.12.2021 15 כך מכונה שם המאכל מכיוון שהיה זול ואכלו אותו חיילים עניים. את השם הביאו ארצה החלוצים הגרמנים (וכך הוא נקרא בלהבות הבשן), והמנה עצמה הוגשה בשבתות בבוקר בחדר האוכל. (שמיר) -טקס מדידת אינוונטר הבגדים השנתי שהיה נהוג בימי הלי י נה המשותפת (מקור המילה ברומנית). (נאותמרדכי) - בוידעם. אינטרסול (להבות הבשן), ע"ע אָרְמרִיטֶר אביר. "המאכל הזה נורא אופייני ללהבות הבשן. הגרעין הראשון, הייקי והנפלא שלנו טבע את הבי י טוי הזה ואנחנו המשכנו לאכול אותו (בשבתות בבתי הילדים ואף לאחר תום הלינה המשותפת, ע"ט) ולק י רוא לו כך. את זה גם הנכדים שלי מכירים", אומר עופר מיכאלי, חבר הקיבוץ ובעל חיבה לתחום הבלשנות והארכיונאות. ב י � (איילת השחר) - שט ביג דישס פת כלים גדולים. בעיקר על ידי המתנדבים. תענוג מפוקפק במיוחד בערב שישי. א � (כפר הנשיא) – כינוי לב בּוֹמְסוֹת מפרים בכבישי הקיבוץ. ג מ � (מנרה) – ע"ע "בו גבשושיו ת סות". (גונן) – מפצל חשמלי. לדוגמה: גנב "היי, מה עשית עם הגנב של השקע שמעל למדף? צריכה לטעון גם את הטאבלט של אלון וגם להדליק את הלפ-טופ". מ � (גדות) – גן שעשועים (ב גנשע קור ראשי תיבות, אין צורך לה י שתמש בגרשיים). לדוגמה, מסרון במקומי: "אם מישהו ראה את חבצ י לת בשעה וחצי האחרונות, שישלח אותה בבקשה לגנשע. אני מחכה לה שם". (שמיר) – מגב. גורף נ � (כפר ה גר ין שרה דיבול ט שיא) – כל מי שנקלט בקיבוץ שלא במסגרת קבוצה או בגין נישואים. נקרא על שם החברה הראשונה שה י עזה למחות על קיפוח. לדוגמה: "ברוך כהן הוא מגרעין שרה דיבולט?", "מה פתאום, הוא נשוי לבת משק". בליל שפות והווי צבאי נראה שאחד הגורמים שהופכים מי י לון מקומי לעשיר הוא הפז"מ של הקיבוץ, כלומר כמה זמן הוא כבר מתקיים מאז כונה "נקודה". זהו המ י קרה של איילת השחר, שהמילון המ י שעשע שלו נמצא באתר האינטרנטי של הקיבוץ. שפת הדיבור האייל י תית, הידועה בעושרה ובשימוש הרב שנעשה בה, מבוססת על מור"קים מקומיים ונהגית בדיקציה מיוחדת ש"מושכת" את הסוף של המילים. "זה קיבוץ מאוד ותיק שהסלנג שלו התבסס מהחלוצים והמקימים והת י גבש גם על בסיס זה שהיישוב היה חקלאי והיו בליל שפות, הווי צבאי, דברים שהיום כבר לא תקינים פולי י טית, 'פרלמנט קפה' וקיבוץ גלויות שמתוכו יצא משהו מקומי", מאבחן ה � , בן הקיבוץ ש 55 צליל לנדסמן, רכיב את המילון המדובר לפני כע י שור. "אני חושב שהיו באיילת כמה גיבורים מקומיים שציטטו הרבה מהאימרות שלהם. זה היה פעם מקום מאוד כפרי והחשיבו מאוד את הפיזיות והכוח של האדם על חשבון דברים אחרים, כמו להיות מלומד. פעם גם לא היה יותר מדי, לא היו טלוויזיה וטלפון, והיו חבורות והווי וככה גם נולדו הצ'יזבטים" (שהיוו את הבסיס לסלנג, ע"ט). צליל עצמו הוא מפיק סרטים וחקלאי שמתגורר בכרכום ("בשביל האיילתים זה כפר קוצים שלא נמצא על המפה") ולא שנה, אבל "אני עדיין 28 חי בקיבוץ משתמש בביטויים כאלו, יש דברים שזלגו הלאה לצבא ולמרכז (הארץ, ע"ט) ולמשפחה, גם כינויים שהם לא בדיוק כינויי גנאי, למשל על הטייס השלומיאל", הוא צוחק. ד (מחניים) – דבק "טיק טק" דבק פני (על שם פני אור, שהביאה את הדבק מאנגליה לקיבוץ). (הגושרים) – שמיכה עבה (יש דובה לומר במילעיל). לדוגמה: "קור אימים! תוריד דובה מהארון בחדר שינה!". (חולתה) – צינור השקיה דּוּפִּיָּה לגינה. דו-פיה (לפי הבלוג "עברית שפה קשה", נקרא כך גם ברחובות). (כפר הנשיא) – מטעי פרדס דְּרוּז ואבוקדו בשטח שמול איילת השחר. לדוגמה: "צריך מכונית דחוף, שכחו את בוב ויניו בדרוז". (שדה נחמיה) – סוכריות דְּרוּפֵייס ליקריץ. דוגמה: "אין מצב שאני קונה לו דרופייס בכולבו! זה יהיה לו מר והוא יירק הכל על המדרכה". (איילת השחר) דרך ל הבלטה - במילים אחרות: השתגע, ירד מה י פסים. ה ק � (איילת השחר) - בית ה הגבעהה ברות המקומי. (איילת השחר) – הוא מחול ה כינוי לילד מוזנח ודפוק. לדוגמה: "כדאי לסמס למחנכת של אבנר שהוא גנב ליותמי קלף פוקימון בהסעה? טוב, לא חשוב, הוא מחולתה". (שדה נחמיה) – מבנה האבן הנוּקְטָה הניצב מצפון למרפאה ומשמש כאר י כיון לחללי הקיבוץ ("נקודה" בערבית). ז זליג מגלגל חביו בש ־ (איילת השחר) - נאמר על מיים רעש הרעמים החזקים, כמטאפורה לרעש חביות הנפט הריקות שגלגל זליג ישראלי, החצרן, מהמוטור שסי י פק חשמל למשק בעבר הרחוק. ח (כפר בלום) - חדר האוכל. חאדא "שמעתי שפותחים את החאדא בשלי י שי בערב, עם פיצות לילדים ומשח י קים על הדשא". ו � (איילת השחר) – ע"ע "ב חומיות מסות" ו"גבשושיות", קרויות כך ע"ש חומי שיצק אותן. (כפר בלום) - הפינה הכי חבל טרזן שווה בירדן כולו, שצמודה לקיבוץ. (חולתה) – חיבור חיבור מוט'קה "מהיר" עם הברגה לצינור גינה. ע"ש מוט'קה הדרי הגנן, שהחזיק כנ"ל לכל עת ועל כל צרה. (איילת השחר) - הסובארו חילוצי הישנה והטובה של המוסך. כולל חי י לוץ שיכורים ממסיבות. יומני היקר שלום "סלנג נוצר על ידי אנשים צעירים בתקופות מכוננות", מאבחן רוביק רוז י שנה 25 נטל, שעוסק בנושא השפה כבר בצורה אינטנסיבית, והוציא, בין היתר, את הספר 'ירוק בעיניים' – אנתולוגיה של ההומור הקיבוצי הכולל מילון בסו י פו. רוזנטל היה חבר קיבוץ נחשון במשך שנה ואחיותיו הן ממייסדות כפר 24 סאלד, שם מתגוררת מרבית משפחתו. "פעם הקיבוץ היה מאוד שונה מהחברה החיצונית וסלנג היה מאוד אופייני, כמו שלחרדים – להבדיל – יש שפה שזר לא יבין", הוא אומר. " בזמנו, לפני שנות התשעים וההפרטות, היו גם הבדלים בין התנועות. למשל ב'קיבוץ הארצי' קראו לעיתון המקומי 'עלון' ובתק"ם קראו לו 'יומן'. אלו דברים שעברו מדור לדור, אבל כיוון שהשיטה כל כך הש י תנתה, שמות מונחים שמשתמשים בהם היום השתנו, כמו 'מנהל קהילה' במקום 'מזכיר'. בזמנו מושגים כמו 'שיוך' ו'נכסים' לא היו קיימים", הוא אומר. רוזנטל אינו סבור שיש היום סלנג כלל-קיבוצי חדש, "כי כל עולם המו י נחים המשותף נעלם, כבר לא חיים את אותם החיים בתוך הקיבוצים והניידות ביניהם שונה מפעם. היום צריך לאתר את הסלנג בתוך כל קיבוץ". מכיוון שהקיבוצים היום מצויים, לדבריו, בת י קופת מעבר, הז'רגון המקומי מושפע בהתאם ו"צריך לעשות הבחנה בין הס י ו � ומה שק 90 לנג הקיבוצי עד שנות ה - רה מאז ההפרטה". אולי לא מפתיע, אם כך, שהמילה שזכתה לארבעה כינויים שונים (וסביר שיש עוד) היא "באמפר" – המצאה של שלושים השנים האח י רונות, מאז עלתה משמעותית תנועת  המשך בעמוד הבא בומסות / גבשושיות / חומיות / מורדיות דְּרוּפֵייס לחם אבירים / אָרְמרִיטֶר

RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5