al hazafon 217

30 4.7.2018 / על הצפון / על הצפון 4.7.2018 קייטרינג עושים באהבה סלוגן טוב יכול להתאים לכל מיני דברים, לא רק לחומוס; במיוחד כשמדברים על הקייטרינג הכי שווה בקיבוץ, במושב ובעיר גילי מצא נולד מסיפור אהב־ 2018 'על קצה המזלג' גרסת תם של תמיר ומעיין ברק, זוג מעורר השראה ומלא מוטיבציה לצקת טעמים מגוונים אל חיי היומיום ילדים ונערים ממערכת 200- של הקיבוצניקים. כ החינוך והמכינה הקדם-צבאית בכפר הנשיא, וגם קשישים במועדון החברתי של כפר הנשיא, נהנים בכל יום מ"מנה חמה" שלהם, הכוללת מנה בשרית, ירק מבושל ופחמימות. אוכל אמיתי, נטול אבקות ותוספים תעשייתיים. עד שהגיעו הלום, עברו מעיין ותמיר טירונות במ־ קומות אחרים, כשכירים שלא ממש הרגישו בבית על מגרש של בוס אחר. המגרש הוא מקום אקטואלי כעת, בימי המונדיאל הסוערים והמהבילים, כשארבעה גסט־ רונומים )סירים מקצועיים, ג.מ.( מבשלים כאן ארוחות גם לתפריט שישי שהוא שוק אוכל, מיזם טרי-טרי. אבל נתחיל בהתחלה. מעיין, עירונית במקור, נסעה לאנגליה ואז לפינלנד כדי למכור ב"עגלות". את מה שחסכה בעגלות הוציאה על חיים בעיר הג־ דולה, תל אביב, וכשאזלו החסכונות נאלצה להש־ תלב בעבודה המזדמנת הכי ישראלית שיש: "הייתי מלצרית זוטרה ב'דוריס קצבים'. עדיין לא עברתי סוגי יין, למשל, שמתוכם 50 את ההתלמדות, לזהות צריך לדקלם ללקוח אופציות, אבל תמיר היה עושה לי שם עיניים מהבר". תמיר, קיבוצניק מכפר הנשיא שעבד כברמן בסניף הראשון של 'דוריס קצבים' בראש פינה, ושוגר הישר לפתיחת הסניף בתל אביב, שם טיפס עד לניהול המטבח, אהב את המרדנית הממלצרת. "הצחיק אותי שיש לה מה להגיד למנה־ לת, ושבסופו של דבר היא הורידה את הסינר והתפ־ טרה כי נכשלה במבחן היין". אז כפי שכבר ניחשתם בוודאי, השניים פרצו בטנגו סוער, והאהבה הביאה את מעיין אלינו, לגליל. "רציתי לחזור לקיבוץ כי מיציתי את תל-אביב, וסידרתי לעצמי לעבוד בסניף האזורי של 'דוריס'", מספר תמיר. מעיין זרמה איתו בשצף-קצף, כמו הנחלים שבאזור בעונות שחונות פחות, וכטיפוס יצירתי התברגה כגהצנית במכבסת הקיבוץ, כמוכרת בקסטרו, כסלקטורית בשדה הת־ עופה האזורי וכמארחת בספא. בכולם היתה עוברת אורח בלבד, בדרכה אל החלום האמיתי: "מאז שהייתי נערה עיצבתי חופות, למדתי לשזור פרחים, רציתי לעסוק באירועים. החלום שלי היה להקים שוק אוכל בסטנדרט אירופאי, עם דוכנים ססגוניים ופרחים". אחרי שתיבל את הרזומה שלו: שף במסעדת 'מרינדו' בקיבוץ עין-גב, ב'ג'ילבון' שברמת הגולן וב'אחוזת שולמית' בראש פינה, וגם למד אצל אלן טלמור להכין נקניקיות ונקניקים, פתח תמיר עם חבר את 'על קצה המזלג'. "התחלנו לבשל במטב־ חים המיניאטוריים בדירות שלנו", הוא נזכר, "ומנהל מערכת החינוך בקיבוץ הציע לנו לשכור גן ילדים ישן ולהאכיל את ילדי הקיבוץ". כמה חודשים טובים נדרשו כדי להעמיד את המקום על הרגליים, ולהפוך את גן הילדים הישן למטבח העומד בדרישות משרד הבריאות, "כי זאת הדרך היחידה להשיג רישיון יצרן – החותמת הכי נחשקת בעולם הקייטרינג המוסדי", מסביר תמיר. "ככה התחלנו, וכל כמה זמן הוספנו מקרר, עוד תנור, גסטרונום חדש". ארבע שנים פעלה השותפות, עד לינואר האחרון, אז עזב השותף. "שנות השותפות היו מלמדות וחיוניות", מדגיש תמיר. "'על קצה המזלג' לא היתה קמה בדרך אחרת". כיום משתפים שני בני הזוג פעולה בעסק – תמיר אחראי על הכנת האוכל ועל בניית התפריטים, מעיין על השיווק ועל הקשר עם הלקוחות. ומתברר שלא חסרים פה, בגליל העליון, פיינשמקרים; כאלו שיודעים להעריך את מי שמכיר אישית את מגדלי הפרות, ולא קונה סתם בשר בשק או בשוק; כאלו שגם יודעים להעריך תהליכי יישון של בשר, תהליך שתמיר מבצע לקראת כל ארוחת שף; או את העו־ בדה שהשף מגיע הישר למטבח שלהם, פורש ציוד וממלא את הבית ניחוחות של ארוחת גורמה. במסגרת האירוח, יכולים המוזמנים ובעלי הבית להצטרף אל תמיר לחוויה שנמשכת כשעתיים וחצי, עם כשמונה מנות, לא כולל הקינוחים. חייבת להודות שלא טעמתי, כי הפה שלי היה מלא בשאלות. מכיוון שאני חובבת פרחים, ומעיין שוזרת זרי ליזיאנטוס עטופים בנייר עיתון חום, 10.00 אני מבטיחה לעצור אצלם בשישי הבא, בין , גם כדי לקנות חמגשית מתפריט שישי, 13.00- ל שמציע בין היתר פילה סלמון עם שום קונפי וע־ גבניות שרי צלויות, תבשיל קינואה וירקות, פר־ גיות בסגנון יווני, שניצלים שילדים אוהבים, ועוד דברים טובים שיעשו לי טעם ביתי של שבת. אולי אפילו תנוח עלי המוזה ואזמין אורחים, שישאירו בצלחת עצמות של אסאדו בבישול ארוך וקצת מהפולקעאס, בסגנון פיקנטי-מתקתק. בני הזוג עם הבן, ינאי

RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5