KNAANI2

63 למפרק הירך מנוחה. שושי הסיעה אותי. ירדתי ליד המרפאה ובקשתי ממנה לשוב הביתה. אני אסתדר כבר בעצמי. שעה ארוכה ישבתי שם וחיכיתי לתורי. רופא צבאי קיבל את פני ועוד לפני שהספקתי למסור לו את המעטפה עם ההפניה שבידי, הסתכל עלי ובמבט מזלזל אמר אהה קביים? טוב. "רצונו כבודו יהלך במקלו" כן כך במילים אלו ממש בחרוזים. כמובן שלא עניתי לו הכנסתי את ההפניה לכיסי ויצאתי מהחדר נחוש בדעתי אף אחד לא יפגע ולא יעליב אותי אני אשתקם בעצמי. בשעת ערב מאוחרת הגעתי הביתה. המשפט הזה שאמר הדהד בראשי עוד שנים רבות. מכל הקרבות בהם השתתפתי יצאתי ללא פגע אפילו מהצניחה הקרבית והנה כעת מסתם חידוש צניחה רגיל אני מוכר כנכה צה"ל. בבית אני עומד על רגל אחת במטבח ומנסה לבשל. מאלתר ומצליח לשמחת כולם. אולי אלך ללמוד להיות טבח היום קוראים לזה שף!? ברור היה לי שבגלל הפגיעה באוזן שערערה מעט את שיווי המשקל, הצפצוף המטריד באוזן וכאבי הראש לא אוכל להמשיך לנהוג ברכב ציבורי כלומר באוטובוס. טקס קבלת תעודת הוקרה מאגד חלפו חודשים אחדים חזרתי לעבודה הפעם בלשכת המודיעין בנתניה. כעבור זמן קצר עברתי לבית אגד בתל-אביב שם הגיתי את הרעיון להקמת "מרכז מידע ארצי לתחבורה ציבורית".