KNAANI2

58 כאשר התקרבתי אליה צחקה: אתם כולכם נראים אותו הדבר פרועי שיער, לא מגולחים והמדים שעליכם מכוסים בבוץ... ברכה וניסן, חברים שלנו, הציעו לה שברכה תישאר עם הילדים וניסן יצטרף אליה לנסיעה כדי שלא תנהג לבד בלילה. זה היה ממש קשה ואפילו מסוכן. באותם ימי מלחמה הייתה האפלה. הפנסים ברחובות כובו, פנסי המכוניות כולן נצבעו בצבע כחול והכבישים לא היו מוארים. הייתי מאד נרגש. השעה הקלה שהיא הייתה איתי הרימה את המורל לא רק לי אלא לחברים כולם. 21.4.74 עד 07.10.73 ימי שירות במילואים מיום 197 אישור מהצבא על תשעה חודשים תמימים הייתי מגויס. החורף בעיצומו קר מאד גשם ואפילו שלג. ה"בסיס" שלנו היה במזרעת בית-ג'אן, מחנה של הצבא הסורי. באחד החדרים היה תנור ברזל עם ארובה. הסקתי אותו בעצים שקוששתי וכך התחממנו קצת בשעות שהיינו בחדר. תנור הברזל ביום שעברנו משם למקום אחר ברמה, הפקודים שלי העמיסו את התנור על המשאית שירדה לדרום כדי להביא אספקה. בדיעבד נודע לי, שהם ראו כמה הוא מצא חן בעיני לכן החליטו להביאו לביתי ללא ידיעתי. לשושי שלא הבינה מה עושה ה"דבר" הכבד הזה בבית הם סיפרו שזו הפתעה לי כאשר אשוב הביתה.