KNAANI2

57 מלחמת יום כיפור פרצה מלחמת יום הכפורים. במשך כל היום של ערב כיפור 1973 חודש אוקטובר . מאוחר יותר בשעת ערב מוקדמת 8 הסעתי באוטובוס חיילי מילואים שנקראו בצו הגיע הצו גם אלי. נקראתי עם יחידתי לצפון ולחמתי ברמת הגולן. בזיכרוני נחרטו תמונות של טנקים שלנו שרופים, של עשרות ויותר חללים שוכבים בצידי הדרך מכוסים בשמיכות שהיו קצרות מלכסות את כל הגוף ורק רואים את הנעליים. לפי צבע הנעלים ניתן היה לזהות לאיזה חייל הם שייכים. המראות והריחות האלה אינם מרפים ממני. 1973 מזרעת בית ג'אן רמת הגולן הסורי - בעבר השתתפתי בלא מעט קרבות בהם איבדתי חברים. אבל הפעם אני מרגיש שונה. הפעם יש לי משפחה אישה וילדים ואני חייב לשוב אליהם. לילה חשוך אחד מצאתי עצמי מסתכל על הירח ומבקש סליחה משושי והילדים אם לא אחזור. אחרי ימים רבים של לחימה ללא שינה כאשר הקרב בעיצומו נשלחנו למנוחה של לילה אחד לקיבוץ כפר גלעדי. מכשיר הטלפון של הקיבוץ עמד לרשותנו ואכן התקשרתי הביתה. שושי הייתה בטוחה שנפצעתי ולא האמינה שרק ירדנו לנוח ערב אחד. כעבור שעות אחדות בעוד אנחנו יושבים בחדר האוכל של הקיבוץ אני רואה ולא מאמין - בפתח עומדת שושי ומחפשת אותי בעיניה. איזו הפתעה!!!