KNAANI2

37 שושי ואני ליד ביתי במקום שהיום עומד בנין הטלוויזיה היה בית חרושת "חוטי ירושלים". התקבלתי שם לעבודה זמנית וכך ניצלתי את ימי החופשה הזו. חזרתי לעבוד שם בכל אחת מהחופשות שקיבלתי בעת שרותי הצבאי וגם אחרי השחרור מהצבא עד שעברנו לגור בקרית שמונה. מאותו ערב בו הכרתי את שושי, השתנו חיי. הקשר בינינו היה במכתבים. כמעט בכל יום כתבתי וקיבלתי מכתב. כבר לא "קניתי שבתות" היה לי בשביל מי לצאת הביתה. להודות על האמת די חששתי מהמחזרים הרבים, שחיזרו אחרי הנערה היפה הזו. אחד מהם היה בחור שהכירה כשהייתה בחופשה אצל הדודה בנתניה ונהג לבוא אליה בשבתות כשהוא רכוב על אופנוע. עם חברים בירושלים הוריה אסרו עליה להיפגש איתי, עם "השחור הזה". עד אז לא נתקלתי באפליה מהסוג הזה. בצבא חברי הטובים ביותר הם צברים בני מושבים וקיבוצים שאירחו של הצנחנים הייתה אינטגרציה אמיתית. 890 אותי באהבה מדי פעם בבתיהם. בגדוד הקיבוצניקים והמושבניקים מלח הארץ של שנות החמישים, התערבבו עם עולים חדשים כדי ליצור יחד את עילית לוחמי צה"ל של אותם הימים את הצנחנים. האני