KNAANI2

36 הרגשתי שנעשה לי עוול. ימים אחדים לפני תום מאסרי נקראתי להגיע בליווי שוטר צבאי ללשכתו של רפול. מאד חששתי. רפול ישב שם כשידיו שלובות על חזהו וסיפר שנמצאו כל סוליות החשיש החסרות. התברר שהחייל שהיה איתי במארב ושפתח את הפח הודה שהוא זה שלקח את סוליות החשיש החסרות ומכר אותן. הכל נתפס בשכונת כרם התימנים שבתל אביב. רפול קם מכיסאו התקרב אלי ותוך שהוא קורא לי בשמי התנצל שלא האמין לי. כפיצוי קיבלתי יום חופש על כל אחד מהימים שהייתי בכלא. וצ'ופר להוציא רישיון נהיגה על חשבון הצבא. 2003 אחרי שנים רבות, בספטמבר נפגשנו רפול ואני, בטקס פתיחת אתר "חץ שחור" לשימור מורשת הקרב של הצנחנים בתקופת פעולות התגמול. כשעברתי לידו קרא לי והזמין אותי לשבת לצידו בשורת המכובדים. כזה היה האיש. באחד מימי החופשה שקיבלתי כפיצוי על הימים שהייתי בכלא הכרתי במסיבה שנערכה בביתו של חבר משותף את שושי שלי. כך קראתי לה, כי הרגשתי שהיא תהיה שלי. זה היהמוצאי שבת. שוחחנו מעט ורקדנו הרבה. למחרת ביום ראשון בשעת ערב בעת שנסעתי באוטובוס ממרכז העיר לביתי ראיתי אותה. התיישבתי בספסל מרוחק מעט. המשכתי בנסיעה ולא ירדתי בתחנה שהייתי אמור לרדת בה. החלטתי לרדת היכן שהיא תרד... ירדנו יחד מהאוטובוס. הצעתי לה את עזרתי לשאת את הכינור שנשאה בידיה (היא חזרה משעור נגינה) היא סירבה בנימוס, אבל נענתה בחיוב להצעתי שנלך מחר בערב לסרט קולנוע... מאז אנחנו ביחד למעלה משישים שנה.