KNAANI2

13 הם נכנסו גם לבית החולים היהודי לקחו מכל הבא ליד, הרגו רופאים ואחיות ואפילו רצחו חולים חסרי ישע במיטותיהם. מאוחר יותר, כשהגיעו השמועות על אפשרות שתקום מדינה ליהודים בארץ ישראל, תכפו הפרעות שפרעו ביהודי עירק. הקריאות "מוות לציונים!" החלו להישמע יותר ויותר. חנויות נשדדו ונהרסו. בתי כנסת העלו באש. הפורעים אף נכנסו לבתים לשדוד ולחפש את הציונים. בשנים ההן נכנסו לחיי היהודים שליחים שהגיעו מארץ ישראל לערים הגדולות בעירק וגייסו נערים ונערות למחתרת ל"תנועה". מי שנתפס כפעיל או חבר בתנועה דינו היה מוות בתלייה. במו עיני ראיתי אותם תלויים על עמודי התלייה בכיכרות העיר. בימים ההם היה ליהודים מסוכן להסתובב ברחובות העיר אבל לא לי. אותי לא הפחיד כלום. המשטר אפשר ליהודים לעזוב את עירק בתנאי שישאירו את כל רכושם 1950 בשנת ויוותרו על אזרחותם. ערב אחד באו שליחים מ"התנועה" והודיעו לנו שאם אנחנו רוצים לעלות לארץ עלינו לעזוב מיד את בגדד ולצאת לטהרן, משם נעלה לישראל. אנחנו, שלמעשה היינו נתינים פרסים, היינו חייבים לעבור את הגבול לפרס ורק משם לעלות לארץ. הרעיון נראה לנו כי לא היה לנו מה להפסיד. השליחים תאמו עם איש מוסלמי בעל כרכרה שיבריח אותנו את הגבול. משפחתי בעירק לפני העלייה לישראל