KNAANI2

102 הדמיון והאכזבה במקום ראיון, כמו שעשיתי עם סבתי שושי החלטנו - אני וסבי מנש לכתוב סיפור מחייו. אני מאד אהבתי את הסיפור הזה, וסבי קורא לסיפור הזה "הדמיון והאכזבה": מיד אחרי מלחמת קדש, כשסבי היה חייל צעיר, לקחו את כל החייל שלו לטיול של ארבעה ימים, והעיקר של הטיול היה העלייה להר סיני. סבא שלי שמע על הר סיני דברים רבים עוד שהיה ילד קטן בעיראק, וסבו היה לוקח אותו לבית הכנסת. כאשר סבי היה הולך לבית הכנסת סבו היה אומר לו לנשק את ספר התורה לפני שהוא נוגע בו, בגלל שספר התורה הוא קדוש, והוא ניתן לבני ישראל על הר סיני הקדוש. לסבי הייתה יראת כבוד מהספר. שם, בבית הכנסת, הוא שמע לראשונה על הר סיני. סבו היה מספר לו סיפורים על הר סיני, שהוא הר גדול וענק, שמתחתיו יש משטח ענקי שבו הקימו בני ישראל מחנה ושם קיבלו את התורה. סבו של סבא שלי תיאר את הר סיני בתור הר שבולט מכל שאר ההרים שנמצאים לידו, והוא מוקף במין הילה זוהרת שכזאת. בילדות היה דמיון שהר סיני זהו הר ענק שהפסגה שלו היא גדולה ושטוחה, מכיוון שהוא חשב שעל הפסגה של הר סיני יושב אלוהים וכותב ספרים וחוקים לכל בני האדם. הוא חשב שהפסגה של ההר היא כל כך גבוהה עד שאי אפשר לראות אותה. הוא דמיין את הר סיני בולט ובוהק, מקרין אור ומיוחד. הוא חשב שהר סיני הוא כל כך גדול כך שכל שאר ההרים נראים גמדים לידו. סבי יצא לטיול הזה להר סיני עם התחושה של הכבוד להר. זאת הייתה פעם ראשונה שהוא ראה את ההר הזה, ופעם ראשונה שהוא עלה על ההר הזה, ההר שעליו חלם כל הזמן בילדותו. בעיראק סבי היה ילד, ולילדים יש דמיון מפותח, ולכן הר סיני נראה בעיני סבי כהר אגדי שאי אפשר בכלל לתאר אותו. הייתה לו הרבה התרגשות בטיול, והוא לא שם לב בכלל לכל הנוף בטיול, הוא רק חיכה שיגיע סוף סוף הרגע שבו הוא יעלה על הר סיני ויגשים חלום ילדות שלו. כל הקבוצה צעדה אחרי המדריך, לפעמים הם נסעו במכונית אך את רוב הדרך הם עברו ברגל. בדרך המדריך הסביר דברים על הר סיני, וסבי לא הבין למה הוא טורח להסביר את כל הדברים האלו, הרי סבי כבר ידע את כל הדברים האלו. ביום האחרון, לפני שהגיעו להר סיני סבי הסתכל טוב טוב, לראות איפה הר סיני, והוא היה בטוח שאם הוא יראה את