HANA

הייתי תלמידה למופת, התגברתי על ביישנות, על רצון לברוח ממקום בו לא הרגשתי חיבה, ועל צורך ״להתנחמד״ ולהתחנף. נכנסתי לתפקיד כמו שחקנית, ובתוכי אפילו צחקתי מסיטואציות שונות, ואף חלקתי את מחשבותיי עם עמיתי מ״על המשמר.״ לא רחק היום שבו השגתי תוצאות טובות מאוד, וחשתי סיפוק רב. משה סנה, שהאמין בי יותר ממה שהאמנתי בעצמי, הציע לי תפקידים ומשימות ששדרגו את חיי. לאחר כשנתיים במחלקת המודעות, הוא הציע לי להפוך למגיהה. שוב רעדו לי הברכיים, שוב אמרתי כן והתמודדתי.. הייתה לי השכלה של בית ספר יסודי בצרפתית ולימודי עברית בימי התנועה בטוניס. זה מעט מאוד לגבי מי שהתייחסה לשתי השפות כשפת אם. איכשהו, יכולתי להשתתף בתחרויות איות ולהצליח. לא יודעת איך חדרו המילים אל תוכי, ועד היום אני נהנית מקריאה בעברית יותר מאשר בצרפתית. ובכל זאת, היכולת לשים לב לכל אות ולכל נקודה ולהקפיד שהכתיבה העיתונאית תצא ברמה מושלמת, הפחידה אותי לא פחות מרכישת מודעות, אולי אפילו יותר. אבל משה האמיץ והמאמין פשוט נתן גיבוי ופירגון, וכדרכי, פעלתי על מנת להצדיק את האמונה שלו בי. במערכת העיתון תעודת עיתונאי 47 חנה, למרות הכול