HANA

חנה נויברגר-אלעל 12 מעבר לעבודה המפרכת שלא התיישבה עם מזגה הטבעי האיטי משהו, תמימותה ורכותה, היא נלחמה על בריאותנו ללא פשרות. דוגמאות: אחי סבל ממחלת ריאות שהטיפול בה היה כרוך בין השאר במעבר לאזור מתאים יותר למערכת הנשימה שלו. אז עברנו. בלי מחשבה רבה על הקשיים שמצב זה מוביל. בנוסף, הרופא הציע שיאכל בשר סוס(!!). סוגיית הכשרות והגועל נעלמו מהמשוואה והיא פשוט דאגה שיאכל! לי הייתה בעיית תולעים במעי. היא רכשה לי את כל התרופות החריפות והקשות לבליעה, היא הקפידה שעל אף סרבנותי ומרדנותי אדאג לשתות, ובסופו של דבר שתינו צלחנו את הסיוט המתמשך הזה. אם נסכם את מצבנו, היינו משפחה קשת יום שמתמודדת בדוחק עם אתגרי היומיום בטרם הכיבוש הנאצי בטוניסיה שהתרחש כאמור מספר חודשים לאחר מותו של אבא. המלחמה כבר לא יכולנו למצוא מזון שיספק את הצרכים של שלושה כשהחלה ילדים צעירים. על השולחן הצר, העטוף במפת פלסטיק כחולה בעלת שוליים ארוכים, כמנסה להסתיר את דרמת הבטן המקרקרת של כולנו, הוגשו בעיקר הבצקיות הכי . :הן היו עשויות ממים ומקמח בלבד, מה שאומר beigniets חסכוניות שיש שתקופה ארוכה עיקר התזונה שלנו הייתה בעצם קמח.. מכיוון שרק שכנינו הערבים ידעו להכין אותן והן עלו פרוטות בודדות, תפקידי היה לצאת לקנותן מוקדם ככל האפשר כדי לא להחמיץ את ההזדמנות לחזור הביתה עם שקית מלאה בהן. הייתי קמה בארבע בבוקר ורצה לכיוון המאפייה שריח הבצק בה היה מנחם אותי ומפחית את חרדותיי. נדחקתי בין אנשים, ולעיתים אפילו עקפתי בזהירות אחרים כדי להיות בטוחה שהמשימה תוכתר בהצלחה ואחזור הביתה עם אוכל. כדרכי, אסרתי על אימי לצאת והעדפתי כל מאמץ וסיכון שעליי ליטול. הייתי די משוכנעת שאם תצא, היא עלולה לא לשוב כשם שאבא לא חזר. המחשבה על אובדן אמא היה מכסה אותי זיעה קרה בכל מזג אוויר ובכל שעות היום והלילה. הכיבוש הנאצי שמטבע הדברים הייתה אמורה להבהיל אותי, ובזמן תקופת אמת אכן ידעתי פחדים, לא הותירה בי חותם עמוק ארוך טווח. אלה היו ימים ללא בית ספר ולימודים מסודרים, ימים של התחפרות בסביבה המיידית בחוסר מעש וברעב, אלה היו לילות של ריצה לבית הקברות על מנת להגן על עצמנו ככל שניתן מפני ההפגזות שהתרחשו כמעט תמיד בשעות שהיינו אמורים לישון במיטות. הבית בו התגוררנו היה בעל פוטנציאל גבוה מאוד ליפול אפילו ללא פגיעה ישירה, אלא רק מהשריקות שקדמו לנפילת פצצות, מההדף, או מהרעש שהמטוסים גרמו. היינו רחוקים מלהיות מוגנים בכל צורה או דרך.