HANA

11 חנה, למרות הכול לו לחדור באמת, והשתדלתי לא להפנים או לחקות אותו באופן כלשהו. במשך חיי פגשתי כמה גברים מבוגרים שחיפשתי ומצאתי בהם את דמות האב המושלם עבורי. הקשר החזק שלי עם אחיי, משחקי הילדות, ודודים טובים שתמיד היו בצד מחזקים ברקע, הרגשתי שאחד התפקידים החשובים שלי הוא לשמור על אמא. אהבתי אותה, ועדיין, אהבת נפש, והגנתי עליה בכל כוחי אז, ולימים אדע שבעצם תמיד הייתי סוג של אם עבורה. עשיתי כל שניתן להקל עליה תמיד. היא הייתה ראויה מאוד לפינוק שפינקתי אותה. אישה שכולה חיבוק. חמה וטובה עד כדי תמימות, מלאת אכפתיות ואמפטיה כלפי כל אדם, ובעלת יכולת יוצאת דופן למצוא את הטוב בכל מצב. בצד זאת, היא חיה את חייה לפי ״חוקי המשחק״ של העולם הישן ולכן גם היא, למרות הכול, הייתה לעיתים מזועזעת ממני. בזכות רגישותה והשאיפה שלה לשמור על אחדות המשפחה היא נהגה לרכך ולעדן את התפיסות שלה בעיקר מולי. באף שלב בחייה לא היה לה קל לקבל את מתירנות היתר שלי לדעתה, את עודף פעילותי הפוליטית, ואת ההתרסה הגלויה שלי כנגד מודל המשפחה הישן. אני חושבת שאפילו מול מרבית בני דורי בטוניס הרחקתי לכת בחופש ובעצמאות הרבה שנטלתי לעצמי. זה לא הפריע לקשר אמיץ וחיובי בינינו לאורך כל חייה. מודה, זה היה הרבה בזכות היותה כל כך שונה ממני. היא נעדרה קצב, פעלתנות, חוסר שקט, ואנרגיות רבות בעוד שלי היו כאלה ברמה שמספיקה ליותר מאדם אחד.. איני מחמיאה לעצמי במשפט זה כי הקושי שלי להירגע ולנוח הוא בעוכריי מאז ועד עתה, בזקנתי. היותי חנה, על כל המשתמע, לא הפריע לי לחוש קרובה אליה במידה כזאת, שכמעט כל דמות נשית בוגרת בה נתקלתי בחיי זכתה לחיבתי בהתאם לתכונות שלה שמזכירות את אימי. למרות שאני מאפיינת אותה כמי שאינה מרבה ביוזמות, היא מאוד התאמצה לספק לנו עד כמה שניתן את צרכנו הבסיסיים. זוכרת אותה תופרת שקי יוטה עבור בתי חרושת וסוחרים קמעונאים. השקים ניחנו בריח מעורב חזק של נפט וחומץ שגרם לאחי לשיעול. הם היו אמורים אמנם בהמשך להכיל קמח וסוכר, אך בבית, לפני שזה קרה, יומם ולילה הניחוח הכבד הזה ליווה את תקתוק מכונת התפירה המקרטעת. בנוסף, אמא עבדה גם כשוטפת כלים במסעדה הסמוכה לבית, ולעיתים אף עסקה במלצרות. תמיד כאב לי לראותה מיוזעת ומתאמצת, ובמקביל מחייכת כאילו לא קשה לה המציאות הזו. היא השתדלה לתת לנו את התחושה שהעניינים בשליטה והכל נורמלי, בעוד ששפת הגוף שלה, התזונה הדלה, והריחות הרעים שאפפו את ביתנו סיפרו לנו משהו אחר בתכלית.